שאה

'שאה' (בפרסית: 'شاه') הוא תואר של מלכי פרס ושל האימפריה הפרסית האחמנית. מקור המילה בפרסית הקדומה 𐏋 xšāyaθiya, שפירושה "מלך". השאה האחרון באיראן היה מוחמד רזא פהלווי. בזמן הכתרתו כינה עצמו 'שאהנשאה', "מלך המלכים". שושלת פהלווי הייתה השושלת האחרונה ששלטה במדינה.

כמו כן, שליטים במרחב האיראני והטורקי השתמשו בתארים קרובים. בדרום אסיה כונו שליטים בפעמים 'פאדישאה' (פאדישאה = שליט גדול). גם באימפריה העות'מאנית ובשושלות סלג'וקיות שימשו תארים דומים.

מקור השם של משחק השחמט הוא בפרסית, משילוב 'שח' + 'מט'. המשמעות היא יותר קרובה ל"מארב למלך" או "מלך מובס". פירוש עממי כגון "המלך מת" אינו הנכון מבחינה אטימולוגית.


השימוש הקדום ביותר בתואר דומה נמצא אצל מלכי האימפריה האחמנית, אימפריה פרסית קדומה.

מוסד השאה החל להתערער במאה ה־20, כשתהליכי מודרניזציה יצרו מתחים עם הממסד השמרני. חוקה שהתקבלה ב־1906 לא פתרה את המחלוקות לטווח הארוך. אחרי תקופת שפע במרכז המאה, הגיעו משברים כלכליים והתחזקו תנועות התנגדות. בשנות ה־70 הידרדרה הכלכלה וגברה המחאה. ב־1979 קבוצות שונות, כולל ליברלים ופמיניסטיות, התאחדו עם תומכי רוחאללה ח'ומייני כדי להפיל את השאה. מהפכת 1979 סיימה את שלטון השאה, ואיראן הפכה לתאוקרטיה. התפקיד הבולט במדינה זכה לשם "המנהיג העליון".

'שאה' (בפרסית: 'شاه') הוא תואר למלך. המילה המקורית xšāyaθiya פירושה "מלך". השאה האחרון באיראן היה מוחמד רזא פהלווי. הוא קרא לעצמו 'שאהנשאה', כלומר "מלך המלכים". שושלת פהלווי הייתה האחרונה ששלטה בארץ.

כמה שליטים אחרים השתמשו בתארים דומים. בהודו כינו שליטים 'פאדישאה' (פאדישאה = שליט גדול). גם באימפריה העות'מאנית היו תארים קרובים.

שם המשחק שחמט מגיע מהמילים הפרסיות 'שח' ו'מט'. זה נשמע כמו "המלך מת", אבל זה לא הפירוש הנכון. משמעות המילים היא יותר קרובה ל"מארב למלך" או "המלך מובס".


השם הופיע כבר אצל מלכי האימפריה האחמנית. זו הייתה אימפריה פרסית קדומה.

במאה ה־20 חלו שינויים גדולים באיראן. היו חילוקי דעות על מודרניזציה ושלטון. ב־1979 קבוצות שונות התאחדו להפיל את השאה. חלקן היו ליברליות, חלקן פמיניסטיות, וחלקן תמכו בח'ומייני. המאבק הוביל למהפכה האסלאמית. אחרי זה איראן הפכה לתאוקרטיה, כלומר שלטון של מנהיגים דתיים.