שאר ישוב

שאר ישוב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בצפון־מזרח עמק החולה. מושב עובדים הוא יישוב חקלאי שבו התושבים עובדים ולעיתים משתפים משאבים. השטח שייך למועצה אזורית מבואות החרמון. במקור נכתב שהמושב הוקם בשנת 1939, ובתיעוד נוסף מצוין הקמה בפברואר 1940 כחלק מ'מצודות אוסישקין'. ההקמה הראשונה נעשתה על ידי כ־20 משפחות מתנועות הנוער הציוני והעובד הציוני.

כלכלת המושב מבוססת בעיקר על עבודה כשכירים והשכרת צימרים (חדרי אירוח לתיירים). מיעוט התושבים עוסק בחקלאות ובגידול בעלי חיים.

במהלך השנים המושב היה לרוב מטרה של ירי מצד הסורים מתל עזזיאת. במלחמת העצמאות רבים עזבו את המקום בגלל ההפגזות, ובשנת 1949 יושב המושב שוב על ידי ארגון 'עלה רש', קבוצת עולים מהונגריה ששרדו את השואה. מייסדי המושב רצו לחזק את החלק הצפוני של המדינה.

היו אירועים אלימים לאורך השנים: ירי ממוצב הסורי, רצח של חבר מושב ב־1957, ופיצוץ מוקש ב־6 בספטמבר 1966 שבו נפצעו שבעה עובדים של הקרן הקיימת. בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים דיווחה דמשק בטעות על כיבוש המושב, וב־9 ביוני 1967 כבשה חטיבת גולני את תל עזזיאת והרחיקה את הקו הסורי מהאזור. בשנות ה־70 וה־80 הושלכו רקטות קטיושה מלבנון וגרמו נזק לרכוש.

המושב מוכר גם עקב אסון המסוקים ב־4 בפברואר 1997, כששני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו מעל שאר ישוב. במקום הוקמה "חורשת הנופלים" עם 73 עצים לזכר 73 ההרוגים.

היישוב הוקם בסוף שנות ה־30/תחילת שנות ה־40 כמחנה חקלאי מבוצר. אחרי הפגזות ושביתת הנשק בסוף 1948 ננטש חלקו, אך ב־1949 הוקם מחדש על ידי עולי 'עלה רש' שניצלו מהשואה.

בצד הדרומי יש שרידי יישוב קדום וטחנת קמח עתיקה. בחורשת הנופלים 73 עצים לזכר המצורעים של אסון המסוקים מ־1997. מזרחית למושב עובר נחל חרמון (הבניאס). יש גם אתרים מקומיים בולטים, כמו בית הכנסת, מכון החליבה הישן וגן ילדים.

יש תמונות של מטע ובתים, ההרחבה החדשה, בית הכנסת, מכון החליבה הישן, ותמונות של מבני המגורים הראשונים ושל גן הילדים.

שאר ישוב הוא כפר קטן בגליל העליון, בצפון עמק החולה. כפר כזה נקרא 'מושב', מקום שבו משפחות גרות ועובדות יחד. המושב נמצא במועצה אזורית מבואות החרמון.

המושב נוצר בשנת 1939. בתחילה הקימו אותו משפחות מתנועות נעורים ציוניות. אחרי מלחמת העצמאות חלק מהתושבים עזבו, וב־1949 הגיעו לכאן עולים מהונגריה שניצלו מהשואה.

רק לעיתים הותרו סכנות: איבר יידוי יריות מהמדרון הסורי קרובה, ולפעמים נפלו פגזים ומוקשים. בזמן מלחמת ששת הימים ב־1967 שינו את המצב כשהכוחות כבשו את תל עזזיאת ושמרו על המושב.

ב־4 בפברואר 1997 התרחש אסון: שני מסוקים של צה"ל התנגשו מעל המושב. במקום יש היום חורשה עם 73 עצים, כל עץ לזכר אדם שנהרג.

המושב הוקם סביב 1939 כאחד מאתרי ההגנה. אחרי הקרבות של 1948 חזרו אליו עולים חדשים ב־1949.

דרומית למושב יש שרידי כפר עתיק וטחנת קמח ישנה. יש גם חורשה לזכר ההרוגים ב־1997. ממזרח זורם נחל חרמון, שנקרא גם הבניאס. במושב רואים את בית הכנסת, מכון החליבה הישן וגן הילדים.

ישנם צילומים של בתים, בית הכנסת, גן הילדים ומבנים ישנים.