שארל השני (10 באוקטובר 1332, 1 בינואר 1387), המכונה "שארל הרע", היה מלך נווארה בין 1349 ל‑1387 ודוכס מאברה בין 1343 ל‑1387.
נולד באברה לז'אן השנייה, מלכת נווארה, ולפיליפ, רוזן אברה. דרך הוריו ירש שטחים בנורמנדי, בשמפאן, בברי ובאזורי צפון‑צרפת נוספים. כיוון שהיה נכדו של המלך לואי העשירי, קיווה שתיזכר גם תביעתו לכתר הצרפתי.
בשנת 1354 היה מעורב בהתנקשות בחייו של שארל דה לה סרד, שהופקד על שמפאן, ברי ואנגולם. בעקבות זאת תקף ז'אן השני, מלך צרפת, את אברה ונווארה. שארל כרת ברית עם אדוארד, הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה. בהסכם מנט, שנחתם ב‑22 בפברואר 1354, הועברו לחזקתו שטחים נוספים, אך הסכמים אלה לא החזיקו מעמד.
ב‑1356 עצר אותו ז'אן במצודה. בנובמבר 1357 שוחרר במהלך המתקפה האנגלית בקרב פואטייה. לאחר שחרורו הצטרף לשאגת המרד הכפרי, הז'אקרי, נגד האצולה. שארל נהרג כאשר נר הצית את חדרו ובאש זו תמו חייו.
נישא ב‑1352 לז'אן מוולואה, מלכת נווארה, בתו של ז'אן השני, מלך צרפת. בשנת 1387 מת שארל בפמפלונה.
שארל השני (1332, 1387) כונה גם "שארל הרע". הוא היה מלך נווארה. נווארה היא ממלכה בהרי הפירנאים. הוא גם היה דוכס מאברה. דוכס, שליט של שטח גדול.
שארל נולד באברה. אימו הייתה ז'אן השנייה, מלכת נווארה. אביו היה פיליפ, רוזן אברה. מהרשת המשפחתית קיבל אדמות בנורמנדי ובאזורים בצפון צרפת.
בשנת 1354 הוא היה מעורב ברצח של איש שניהל את שטחי שמפאן וברי. אחרי זה ז'אן השני, מלך צרפת, תקף את אדמותיו. שארל חזר עליוב עם ידידות לאנגליה והסכמים שקיבלו לו עוד אדמות. ההסכמים לא החזיקו.
בשנת 1356 הוא נכלא, וב‑1357 שוחרר בזמן קרב פואטייה. אז הצטרף למרד של איכרים שנקרא ז'אקרי. בסופו של דבר נר הצית את חדרו והוא מת מפגיעה מהאש.
נישא ב‑1352 לז'אן מוולואה, בתו של ז'אן השני. בשנת 1387 הוא מת בפמפלונה.
תגובות גולשים