שבט דן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. השם נגזר מדן, בנו החמישי של יעקב ובנה הבכור של בלהה, שפחתה של רחל (שפחה = עוזרת household servant).
בברכת יעקב דן מוזכר בין בני השפחות, ובברכת משה נזכר שוב כמקושר לצפון ולגבורה.
במהלך נדודי בני ישראל בשממה הופיע דן כמחנה בצפון המשכן. במפקדים של מדבר הוא היה אחד השבטים הגדולים מבחינת מספר (כ־62,700 ו־64,400 במפקדים השונים), אך נזכר יחסית נמוך ברשימות. ברשימות משפחות מופיעות שמות כמו 'חושים' ו'שוחם', ויש מחלוקות פרשניות לגבי הכוונה ב"בני דן".
אבן החושן שקשורה לדן נקראת הלשם. דגל השבט הראה נחש על רקע בצבע ספיר, והמוטיב הזה שימש מאוחר יותר גם כסמל בחטיבת צנחנים של פיקוד מרכז.
בתקופת הנדודים נזכרים נשיאים כמו אחיעזר בן עמישדי. שבט דן הופיע כמאסף המחנה, זה שסוגר את המחנה ומרפא אובדין.
עם ההתנחלות קיבל דן שטח בשפלת החוף מצפון ללוד עד לנחל קנה. חלקים מהשטח נכבשו מידי הכנענים. לבסוף הלחץ מהפלשתים (עם חימוש חזק) ומהאמורים דחק את דן אל ההרים.
חלקים מהשבט נדדו צפונה, לכיוון אתר תל דן ועמק החולה, ושם הקימו את העיר דן (לשעבר לָיִיש). העיר הפכה למרכז דתי חשוב, ושם יש עדויות לאימוץ פולחנים אליליים יחד עם פולחן יהודי. בתקופה המאוחרת הפכה דן לאחת הערים החשובות בצפון, ומופיעה בביטוי "מן דן ועד באר שבע".
מסורת חז"ל מתארת את גבורתם של בני דן. דמות מפורסמת היא חושים בן דן, שנזכרת בפעולות כוח ובמתחים מול דמויות אחרות. גם שמשון, מפורסם מבני השבט, מסמל את המאבק מול הפלשתים.
בהתיישבות בארץ דן דעך במעמדו ונדחק להיות שבט קטן יותר. במאות ה־8, 7 לפני הספירה נפלו אזורי צפון ישראל תחת אשור: תגלת פלאסר פלש ב־734 לפני הספירה, ובשנת 722 לפני הספירה אירעה גליית ממלכת ישראל. לפי המסורת רוב חברות השבט הוגלו לאשור, ושבט דן נחשב לחלק מעשרת השבטים האבודים.
יש מסורות שקושרות צאצאים של דן לקהילות מאוחרות: יהודי אתיופיה (ביתא ישראל) טענו על קשר לשבט דן. גם הוזכרו טענות שונות ומקומיות אחרות. פרופ' יגאל ידין הציע תאוריה שרואה קשר בין שבט דן לקבוצת ה"דניינים" או "דנואן" מהמיתולוגיה ולכתובות מצריות, כלומר לקבוצות שהגיעו לים וקשורות לפלשתים. לפי רעיון זה, חלק מהדנאים הצטרפו לשבט דן והפכו לחלק מעם ישראל.
שבט דן הוא אחד משבטי ישראל. השם בא מדן, בנו של יעקב. בלהה הייתה שפחתה של רחל. שפחה = עוזרת בבית.
יעקב ומשה ברכו את דן והזכירו אותו כשבט אמיץ.
במדבר דן חנה בצפון המשכן. במפקדים היה השבט גדול במספרים.
אבן השבט נקראה הלשם. הדגל של דן הראה נחש על רקע כחול.
דן קיבל חלק בשפלת החוף. אז התגוררו שם ערים כנעניות. הפלשתים, שזו קבוצה משכנה עם כלי מלחמה חזקים, לחצו על דן.
חלק מבני דן נדדו צפונה והקימו את העיר דן. שם חי שמשון המפורסם.
= סופו של השבט
מאוחר יותר האשורים כבשו את הצפון. רבים מבני השבט הוגלו, והשבט נעלם מההיסטוריה.
= רעיונות על מוצא השבט
יש שחשבו שבני דן קשורים לעם ימי אחר שנקרא דנאים. גם יהודי אתיופיה טענו שהם קשורים לדן.
תגובות גולשים