שביתה

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שבה עובדים מפסיקים לעבוד כמדי לחץ נגד המעסיק.
היא מאורגנת בדרך כלל על ידי איגוד מקצועי, שהוא ארגון שמייצג עובדים.
המטרה היא לשפר שכר, תנאי עבודה או למנוע פיטורים.
השביתה הראשונה המתועדת התרחשה במצרים העתיקה, כשפועלים שבתו בגלל חוסר מזון.

שביתה פוגעת בכלכלה בטווח הקצר. היא פוגעת במעסיק, בלקוחות ובציבור כשמדובר בשירותים קריטיים.
מגזרים רגישים הם בתי חולים, נמלים ורשתות חשמל. במצבים אלה הממשלה יכולה להורות על צו מניעה, כלומר פסק דין שמחייב עובדים לחזור לעבודה.

מטרות השביתה יכולות להיות כלכליות, כמו דרישה לשכר ותנאים טובים.
יש גם שביתה פוליטית, נגד הממשלה או מדיניות, ושביתה הזדהותית, שבה עובדים תומכים בעמיתים.
בחוק חלק מהשביות הפוליטיות נחשבות בלתי לגיטימיות, אבל בפועל יש מקרים מעורבים.

שביתה חוקית היא לפי הכללים בחוק ובהכרזת ארגון העובדים. שביתה לא-חוקית מתבצעת ללא הכרזה ואף מסכנת את העובדים בסנקציות.

השביתה פוגעת במעסיק כי הוא חדל לייצר או לתת שירות.
מעסיקים עלולים לאבד לקוחות למתחרים, ולכן עובדים במגזרים תחרותיים נוקטים זהירות.
כדי להקל על שובתים, ארגוני עובדים מקימים קרנות שביתה שמשלמות חלק מהשכר.

בישראל זכות השביתה מוכרת בעיקר בסכסוך עבודה קיבוצי, כלומר טעון הסכמה של כלל העובדים או הייצוג.
יש סייגים: חיילים, שוטרים ועובדים חיוניים מוגבלים. החוק דורש הודעה מוקדמת על סכסוך עבודה והמתנה של 15 יום לפני תחילת שביתה.

הודעה על סכסוך העבודה חייבת לפרט את הסיבות. המטרה היא לאפשר משא ומתן וגישור לפני שביתה.

החוק מעניק לשובתים חסינות מתביעות נזיקיות בגין נזק שנגרם במהלך שביתה כחוק.
הרעיון הוא לאזן את פערי הכוחות בין עובד למעסיק ולאפשר מימוש זכות השביתה.

מעסיקים ניסו להחליף שובתים בעובדים חלופיים. עובדים שובתים קראו להם "שוברי שביתה" ולפעמים מנעו את כניסתם.
חוקים מסוימים אוסרים על העסקת עובדי קבלן כדי לשבור שביתה במקומות מסוימים.

בישראל היו מקרים היסטוריים של שביתות ותקלות, למשל שביתות דואר ותעשייה.
בשנים שונות חוקקו סעיפים שמגבילים או מגדירים את אפשרות ההעסקה במקום שובתים.

בדת יש מחלוקת אם מותר לשבות. חלק מהרבנים תומכים, חלק שוללים.
יש דאגה מיוחדת כשמדובר במורים ורופאים, כי הפגיעה בשירותים חיונית יכולה להזיק לאנשים.

המצדדים רואים בשביתה כלי חיוני למניעת ניצול העובדים ולהשגת תנאים סוציאליים טובים.
המבקרים מצביעים על נזקים כלכליים, חוסר יעילות והטבות לא מבוססות על פריון.
כדי לצמצם את הבעיות מציעים חוקים שמבטיחים תנאי בסיס לכל העובדים.
מודל שנקרא "Flexicurity" (גמישות וביטחון תעסוקתי) מנסה לשלב גמישות לשוק העבודה עם הגנה כלכלית למובטלים.

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שבה עובדים מפסיקים לעבוד כדי להשיג שכר או תנאים טובים.
את רוב השביות מארגן איגוד מקצועי, שזה ארגון של עובדים.
השביתה הראשונה שתועדו הייתה במצרים העתיקה. העובדים שבתו כי לא קיבלו מזון.

שביתה יכולה לפגוע בעסקים ובאנשים שמקבלים שירות.
זה חמור במיוחד כשמדובר בבתי חולים, נמלים או רשתות חשמל.
לפעמים המדינה אומרת לעובדים לחזור לעבודה לצורך ביטחון הציבור.

אנשים שובתים כדי לשפר שכר ותנאי עבודה.
יש גם שביתה שבה עובדים תומכים בקולגות.

שביתה חוקית מודיעה עליה מראש וארגון העובדים מאשר אותה.
שביתה לא-חוקית נעשית בלי הודעה ועלולה לגרום לבעיות לעובדים.

בישראל צריך להודיע לפני שמתחילים שביתה. ההודעה נותנת זמן לנסות למצוא פתרון.

יש רבנים שאומרים שמותר לשבות, ויש שמזהירים מפני הפגיעה בלימוד או ברפואה.

שביתה היא כלי חזק. מצד אחד היא יכולה לשפר חיים של עובדים.
מצד שני היא עלולה לפגוע בכלכלה ובאנשים שאין להם קשר לשביתה.