שדות אליסיום (ביוונית: Ἠλύσιον Πεδίο, לטינית: Elysium) הם אזור בעולם הבא במיתולוגיה היוונית. שם זה מקורו לא ברור. ההצעות העיקריות הן שתואר קשור למילה יוונית עתיקה שמשמעה 'מוכה ברק', קישור לאל הברק זאוס; או שמו מקור במילים מצריות שמשמעותן 'קנים', כמו ה'שדות הקנה', גן עדן מצרי שבו קיוו המתים לחיות.
במקורות קלאסיים יש תיאורים שונים. אצל הומרוס אליסיום הוא מקום במערב, מעבר לנהר האוקיינוס, אליו מגיעים קרובי זאוס. הסיודוס מדבר על "איי המבורכים" במי הים המערבי. פינדארוס מתאר אי יחיד שכונה גם לאוקוס (אי לבן). ורגיליוס, המשורר הרומי, מצייר מקום עם נהרות נצח ויערות מוצלים, שמש וכוכבים משלו.
במסורות שונות מופיעים שופטים בשאול: רדמנתיס, מינוס ואיאקוס. הם קבעו את גורלן של הנשמות: חטאים קשים שולחו לטרטרוס (החלק התחתון של השאול, מקום העונש), אנשים אהובים ונביאים נשלחו לאי המבורכים או לגבורי תור הזהב, ואנשים בעלי מידות טובות הוברחו אל שדות אליסיום. יש גם גרסאות של גלגול נשמות, כמו אצל פינדארוס שבו נפשות יכולות להיוולד מחדש אחרי תקופות מסוימות.
אליסיום התקבע כהשראה ביצירות מאוחרות. שייקספיר מזכיר אותו ב'הלילה השנים עשר'. בדנטה, הלימבו (מקום לנשמות טובות שלא הכירו את ישו) מושווה לאליסיום כאל מציאות קרובה לגן עדן אך לא ניתנת להשגה. גם במוסיקה קלאסית יש אזכורים, כמו בשיר שפפגנו שר ב'החליל הקסום' של מוצרט.
השם שימש גם למקומות בעולם: שדרת השאנז אליזה בפריז נקראת על שם שדות אלה. ישנו אזור בעיר ניו אורלינס עם שם דומה, ו'אליסיום' אף שימש לתיאור אזור געשי על מאדים.
למוטיבים דומים יש מקבילות בתרבויות רבות. למשל ביהדות יש תיאורים לגן עדן, במיתולוגיה הנורדית יש את ה'ולהאלה' (Valhalla) כמקום של נבחרים, ובמצרים העתיקה יש את 'שדות הקנה', רעיון של ארץ משגשגת לאחר המוות. גם בתרבויות קלטיות ומקומות אחרים נמצאו מקבילות.
(כותרת קיימת במקור אך לא מפורטת בו תוכן נוסף.)
שדות אליסיום הם גן עדן במיתולוגיה היוונית. זה מקום לאנשים טובים.
השם לא ברור. יש שתי רעיונות עיקריים:
- אולי משורש יווני שמשמעותו "מוכה ברק". זה מחבר לזאוס, אל הברק.
- אולי משורש מצרי שפירושו "שדות הקנה". מצרים דיברה על מקום כזה למתים.
הומרוס אמר שאליסיום נמצא במערב, מעבר לנהר גדול שנקרא האוקיינוס.
הסיודוס דיבר על "איי המבורכים" במערב. פינדארוס אמר על אי לבן בשם לאוקוס.
ורגיליוס תיאר הנהרות והיערות של המקום.
יש שופטים של הנשמות: רדמנתיס, מינוס ואיאקוס. הם החליטו לאן הנשמות ילכו:
- רעים קיבלו עונש בטרטרוס. טרטרוס הוא מקום עמוק וקשה.
- טובים הלכו לאליסיום או לאיי המבורכים.
- אנשים שעשו גם טוב וגם רע הלכו לשדות אספודלים. שם החיים היו שגרתיים.
כותבים ומלחינים ידועים הזכירו את אליסיום. שייקספיר, דנטה ומוצרט כללו רמזים למקום זה.
שמות של מקומות בעולם נקראו על שמו. לדוגמה: השאנז אליזה בפריז. יש גם אזכור לאזור בניו אורלינס ולמאדים.
רעיונות דומים יש בתרבויות שונות. במצרים העתיקה יש את 'שדות הקנה'. בנורדית יש את הולהאלה (Valhalla). גם ביהדות ובתרבויות קלטיות מדברים על מקומות משמחים אחרי המוות.
תגובות גולשים