שוברת קרח

שוברת קרח היא ספינה שמיועדת לנוע באזורים ימיים שמכוסים בקרח.

כדי שספינה תיחשב לשוברת קרח עליה לעמוד בשלוש דרישות עיקריות: גוף מחוזק, צורה מיוחדת לשבירת הקרח וכוח רב למעבר. הגוף המחוזק מגן על הסיפון ואלמנטים חשובים מפני לחצים. שוברת קרח משתמשת במומנטום ובכוח כדי להרים את החרטום (החלק הקדמי של הספינה) על הקרח. משקל הספינה שובר את הקרח שמתחתיה, והעיצוב דוחף את הקרח השבור הצידה כדי להתקדם. הצטברות של קרח שבור יכולה לעצור את התנועה מהר יותר משבירת הקרח עצמה. חלקים בולטים כמו המדחף (פרופלור) נמצאים בסיכון גבוה לנזק.

אוניות מחוזקות לשיט בקרח נבנו כבר בתקופות מוקדמות של היציאות לקוטב. בתחילה היו אלה אוניות עץ עם חיזוקים ומתכת סביב קו המים. שוברת הקרח הראשונה עם כוח קיטור הייתה City Ice Boat No. 1 מפילדלפיה, 1837. האונייה האירופית הראשונה הייתה הרוסית "פיילוט" מ־1864. בתחילת המאה ה־20 מדינות כמו ארצות הברית, קנדה וברית המועצות פיתחו שוברות קרח ייעודיות. פריצת דרך משמעותית הייתה שוברת הקרח הסובייטית "לנין" משנת 1959, שהונעה באנרגיה גרעינית (כור גרעיני שמספק כוח).

בשנת 2007 הושלמו מבחני הים של "50 שנה לניצחון" (50 лет Победы). בנייתה התחלה ב־1993 והופסקה לזמן מה. אורכה 159.6 מטר ורוחבה 30 מטר. מכוניה החשמליים מפיקים 23,602 כוחות סוס באמצעות כור גרעיני. היא יכולה לשאת כ־128 נוסעים ו־140 אנשי צוות.

שוברות קרח שומרות על נתיבי שיט פתוחים לאוניות משא באזורים קפואים. הן יקרות לבנייה ולהפעלה, בין אם במנוע דיזל, בטורבינת גז או באנרגיה גרעינית. העיצוב העגלגל והעבה של השדרית (הקורה האורכית התחתונה של הספינה) מקשה על הייצוב, ולכן הנסיעה בים פתוח יכולה להיות רועשת ומתנדנדת. בשוברות מודרניות יש מדחפים מוגנים והתקנים מנועים בצדדים, שמקלים על פנייה. רבות מהן נושאות כלי טיס כמו מסוק לסיור לפני ההתקדמות.

שוברת קרח היא ספינה שעוברת על פני ים קפוא. היא בנויה חזק ושונה מספינה רגילה.

כדי לשבור קרח צריך שלושה דברים: גוף מחוזק, צורה מיוחדת וכוח גדול. הספינה נוסעת קדימה, מרים את החרטום (החלק הקדמי) על הקרח, ומשקלה שובר את הקרח.

כבר מזמן נבנו אוניות מחוזקות לשיט בקור. בשנות ה־1800 בנו שוברת קיטור בפילדלפיה ב־1837. ברוסיה בנו שוברת בשם "פיילוט" ב־1864. בשנות ה־50 בנו את "לנין" שהפעלת אותה בכוח גרעיני (כוח מיוחד מאוד).

האונייה "50 שנה לניצחון" הושלמה ב־2007. היא ארוכה מאוד, כ־160 מטר. יש לה כור גרעיני שמניע את המנועים. היא יכולה לשאת נוסעים וצוות.

שוברות קרח פנויות נתיבי שיט לאוניות משא. הן יקרות ותנועה בהן יכולה להיות רועשת ומתנדנדת. רבות נושאות מסוק, שמסייע לבדוק את הדרך לפני התקדמות.