שוד

שוד הוא לקיחת חפץ מבעליו בניגוד לרצונו באמצעות אלימות או איומים, ולעיתים תוך שימוש בנשק. בשוד הבעלים מודע ללקיחה, אבל אינו יכול להתנגד בגלל חשש לפגיעה. זו עבירה פלילית ברוב מדינות העולם.

בעבר, כנופיות שודדים בארץ ישראל היו חולשות על הדרכים וגבו תשלומי מעבר. בין הכפרים המוזכרים היו סילוואד ואבו-גוש. במאה העשרים התפתח גם שוד ימי, בעיקר במזרח הרחוק.

לפעמים משתמשים במילה "שוד" לתיאור גנבה רבת רושם שלא לוותה באלימות. מבחינה משפטית אלו בדרך כלל גנבות ולא שוד, כמו מקרים מפורסמים בישראל ב-1985 ובבריטניה ב-1855.

בחוק הישראלי נקבע: אם גונב דבר ובשעת מעשה או קרוב לו מאיים או מבצע אלימות כדי לקחתו, זהו שוד. עונש השוד יכול להגיע עד 14 שנות מאסר. לעומת זאת, גנבה רגילה (לקיחה בסתר) דינה עד כשלוש שנות מאסר.

החמרה קיימת כאשר השוד מזוין, בוצע בחבורה, או גרם לפציעה. במקרים אלה העונש יכול להגיע עד 20 שנות מאסר. ניסיון לבצע שוד נענש עד 7 שנות מאסר. ניסיון בשוד בנסיבות המחמירות נשאר בעונש של עד 20 שנים.

בפועל, שוד מתקיים כשיש שלושה יסודות מצטברים: לקיחת דבר, שימוש או איום באלימות, ובעל הרכוש מודע אך אינו יכול להתנגד.

שוד אינו אחיד. אפשר לחלקו לפי מקום, שיטת פעולה או היעד. יש שודים נגד אנשים פרטיים, נגד עסקים או מוסדות (כגון חנויות ובנקים), ויש הבדלים ברמת האלימות.

שוד נקמה מאופיין לעתים ברמת אלימות גבוהה יותר. מניעים לשוד נקמה כוללים תחושת עוול, תסכול שנצבר, צורך ב"סגירת חשבון", והפרעות אישיות או טראומות עבר. חלק מהעבריינים חוו בעברם פגיעה, והפכו לקורבנם של אחרים (תסמונת Victim-Turned-Offender).

קרימינולוגים מזהים מאפיינים משתנים של שוד, ולכן משלחי המחקר בוחנים תהליכים, מניעים ומאפיינים חברתיים.

תיאוריות קרימינולוגיות שונות מסייעות להסביר למה אנשים מבצעים שוד, כולל הסברים כלכליים ונפשיים.

שוד מאופיין לעתים קרובות בביצוע על ידי צעירים, בעיקר בני 18, 25. יש גם שודדי נוער ושודדים מבוגרים יותר. הסיבות מגוונות ומשולבות ברקע החברתי-כלכלי.

במקרים נדירים שוטרים או עובדי מדינה היו מעורבים בשוד. מניעים כוללים מצוקה כלכלית קיצונית, השפעת סמים או אלכוהול, הפרעות אישיות, או רצון לנקמה. מעורבות כזו חמורה במיוחד כי היא מנצלת מעמד, ידע פנימי ופוגעת באמון הציבור.

יש מקרים מפורסמים שנזכרים לעתים כדוגמה, בהם היו מעורבים שיעורי תכנון גבוהים או תשומת לב תקשורתית רבה.

בשפה היומיומית משתמשים במילה "שוד" גם לתאר גנבות גדולות או מרשימות, למרות שהבחנה משפטית מתאימה עשויה להצביע על גנבה ולא על שוד.

שוד הוא לקחת דבר מאדם בלי רשותו בעזרת כוח או איומים. איומים הם איום לפגוע. בשוד הבעלים יודע שהדבר נלקח, אבל לא יכול להיאבק בגלל פחד.

שוד אסור ברוב המקומות. בעבר היו שודדים שהסתתרו ליד הדרכים וגבו תשלום מאנשים שעברו. היו גם שודדים בים.

לפעמים קוראים "שוד" גם לגנבות גדולות שלא היו בהן איומים. גנבה היא לקחת משהו בסתר, בלי שהבעלים יודע.

בחוק כתוב ששוד יכול להיענש. שוד רגיל עלול להוביל למאסר עד 14 שנים. אם השוד היה מזוין או פגעו באדם, העונש יכול להיות חמור יותר, עד 20 שנים. ניסיון שוד נענש פחות, בדרך כלל עד 7 שנים.

יש שודים נגד אנשים פרטיים. יש שודים נגד חנויות או בנקים. יש הבדלים בגישה ובכמה אלימה הפעולה.

שוד נקמה הוא כאשר מישהו רוצה לפגוע כדי להרגיש שהוא קיבל צדק. לפעמים אנשים כועסים, מרגישים שנותרו בלי פתרון, או סובלים מטראומה. גם בעיות נפשיות יכולות להשפיע.

רבים מהשודדים הם צעירים בגילאי 18, 25. יש גם בני נוער ושודדים מבוגרים.

לעיתים נדירות אנשי משטרה או עובדי מדינה עשו פשעים כאלה. זה חמור כי הם מנצלים את האמון של הציבור ויודעים נהלים שעוזרים לתכנן מעשים כאלה.

יש שודים רבים שהיו מפורסמים בעיתונות. חלקם היו תכנונים גדולים שהמשכו למשך זמן והביאו תשומת לב רבה.