שוק (מסחר)

שוּק הוא מקום פיזי למסחר, בעיקר במוצרי מזון וגם במוצרים אחרים.

יש הבדל בין שוק קמעונאי לשוק סיטונאי: שוק קמעונאי הוא מפגש בין סוחרים לצרכן הסופי, והשוק הסיטונאי מיועד למוכרים שקונים סחורה להמשך מכירה.

לעיתים השוק פתוח באוויר הפתוח ודוכנים מציגים את הסחורה. יש גם שווקים בתוך מבנים. חלקם פועלים קבוע, וחלק נפתחים רק ביום מסוים בשבוע בכיכר מיוחדת, דוגמת שוק איכרים, שבו מוכרים האיכרים את תוצרתם.

קיים גם שוק קח-תן, שבו מחליפים סחורות בלי תשלום כסף. דוגמה היסטורית לכך הייתה בשכונת נווה צדק בתל אביב, ויש כיום שווקים כאלה בכמה מוקדים.

על בסיס הרעיון של מקום מפגש בין קונים למוכרים, משתמשת הכלכלה במטאפורה "שוק" גם לתאר מערכות לא פיזיות. דוגמאות לכך הן שוק ההון, שוק הסחורות ושוק המטבע העולמי.

השוק שימש תמיד כמקום מפגש חברתי, לא רק כמרכז קניות. הוא צבעוני ותוסס, ולעתים רועש וצעקני. הביטוי "תרבות השוק" שימש לתיאור התנהגות גסה או חסרת נימוס המיוחסת לאווירת המסחר.

התחרות והמבחר בשווקים הפכו אותם לנוחים לקניות. בעשורים האחרונים הסוחרים משקיעים במראה ובאסתטיקה. למרות התחרות מצד רשתות וסופרמרקטים, שווקים רבים נשארו הומי אדם. יש שווקים שנמצאים בתוך מבנה שוק, ואחרים משתרעים על פני רחובות רבים.

שוק הוא מקום שבו קונים ומוכרים דברים. בעיקר ירקות, פירות ומזון.

יש שני סוגים פשוטים: שוק קמעונאי, שם קונים ישירות אנשים רגילים. שוק סיטונאי, שם הקונים הם גם מוכרים, שקונים כדי למכור אחר כך.

אומרים שוק איכרים על שוק שבו חקלאים מקומיים מוכרים את התוצרת שלהם.

יש גם שוק קח-תן. שם מחליפים מוצרים בלי לתת כסף. פעם היה כזה בשכונת נווה צדק בתל אביב.

השוק הוא מקום צבעוני ותוסס. יש שם רעש, דוכנים וריחות. אנשים נפגשים שם, קונים ומדברים.
המילים "תרבות השוק" יכולות לתאר התנהגות גסה שמתרחשת לעתים בשווקים.

חלק מהשווקים בתוך מבנה. חלקים אחרים ברחובות. היום סופרים וסופרמרקטים קיימים, אבל אנשים עדיין אוהבים לבוא לשוק.