שְחוּר הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים ב-1994. הבמאי הוא שמואל הספרי, והתסריט נכתב על ידי חנה אזולאי-הספרי. הסרט זכה להצלחה וביקורת חיובית.
הסרט קיבל שישה פרסי אוסקר ישראלי (פרסי אופיר, פרסים לקולנוע הישראלי), ביניהם משחק (רונית אלקבץ ועמוס לביא), צילום (דוד גורפינקל), עיצוב אמנותי, בימוי והסרט הטוב ביותר. השחקנית הצעירה אורלי בן-גרטי הייתה מועמדת לפרס אופיר וזכתה בתואר תגלית השנה. לאחר מכן הציגו את הסרט בפסטיבל ברלין, שם זכה שמואל הספרי בפרס מיוחד לסרט הזר הטוב ביותר. הסרט הופיע גם בפסטיבלים בארצות הברית, בצרפת ובסינגפור.
חלי (חנה אזולאי-הספרי) מגישה תוכנית ראיונות לילית בערוץ מסחרי. במהלך שידור חי היא מקבלת טלפון מאחיה שמודיע שאביהם אליהו (עמוס לביא) נפטר. רחל, עם ביתה רות, מוציאה את אחותה הגדולה פנינה (רונית אלקבץ) ממוסד לחולי נפש (בית חולים פסיכיאטרי). שלוש הנשים נוסעות יחד לטקס הלוויה.
בדרך עולות זיכרונות ילדות של רחל. היא חוזרת להיות בת שלוש-עשרה בשנת 1972, ואז נאבקת להבין את כישוף הלבן, השחוּר, טקס קסמים משפחתי שמקובל במשפחתן המרוקאית-מסורתית. רחל הצעירה מפחדת מהכוחות המאגיים של פנינה ומהמסורת העל-טבעית של ההורים, כולל אמה (גילה אלמגור).
שְחוּר הוא סרט ישראלי שיצא ב-1994. הבמאי הוא שמואל הספרי. התסריט נכתב על ידי חנה אזולאי-הספרי.
הסרט זכה בפרסים רבים בישראל. הפרסים האלה נקראים אוסקר ישראלי. גם שחקנים חשובים זכו בפרסים.
חלי היא מנחת תוכנית טלוויזיה. היא שומעת בטלפון שאביה מת. חלי, ביתה רות ואחותה פנינה נוסעות להלוויה.
במהלך הנסיעה עולות זיכרונות על ילדות. רחל היתה בת שלוש-עשרה בשנת 1972. במשפחה שלהם קיימים טקסים של כישוף (קסם). פנינה יש לה כוחות מיוחדים, וזה מעורר פחד וסקרנות.
רונית אלקבץ, עמוס לביא, חנה אזולאי-הספרי, גילה אלמגור, אורלי בן-גרטי.
תגובות גולשים