שי פירון

שי־משה פירון נולד ב-25 בינואר 1965 במושב כפר ויתקין וגדל בתל־אביב ובבת־ים. הוריו היו חילוניים, ואמו קראה לו על שם הסופר ש"י עגנון. בילדותו למד בבית־ספר דתי ובנעוריו חזר בתשובה והתחנך בישיבות שונות, כולל ישיבת מרכז הרב וישיבת הר עציון. שירת במסגרת מסלול הסדר בחיל החינוך ועסק בחינוך במשך כל הקריירה.

הוסמך לרבנות על ידי הרב הראשי מרדכי אליהו. היה רב קיבוץ, רב בּאולפנית, ומנהיג חינוכי בעשרות מוסדות. במשך שנים שימש כמדריך ומרכז בתנועת בני עקיבא ועודכן בהנהלה הארצית של הארגון.

בשנות ה-90 וה-2000 הנהיג מוסדות חינוך. בין היתר ניהל את אולפנית ישורון בפתח־תקווה (1995, 2007). קידם לימודי אמנות ותכניות חברתיות, הקים מוקד סיוע לנזקקים וגן לילדים עם אוטיזם (הפרעה התפתחותית שמשפיעה על תקשורת והתנהגות). האולפנית זכתה בפרסים אזוריים וארציים.

פירון ייסד ועמד בראש ישיבות ותיכונים דתיים שניסו לשלב תלמידים עם מוגבלויות. הוא היה חבר הנהלות של עמותות כמו אלו"ט (למען ילדים אוטיסטים) ואלי"ע (לכבלי ראייה), ונאבק למען זכויותיהם.

הוא שימש כיועץ חינוך לראשי ערים, הוביל ועדות חינוך כולל ועדות לשיפור החינוך המיוחד, והיה בין יוזמי תוכנית "חותם, Teach for Israel". גם לימד באקדמיה והיה עמית מחקר בנושאי זכויות אדם.


ב-2012 הצטרף למפלגת יש עתיד של יאיר לפיד. בבחירות 2013 נבחר לכנסת והורחב לתפקיד שר החינוך בממשלה ה-33. במהלך כהונתו הקפיא מבחני מיצ"ב לאותה שנה והכריז על רפורמה בשם "הלמידה המשמעותית", שנגעה לשינוי מבנה תעודת הבגרות.

החל בקיץ 2014 הוביל את תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול". התוכנית קיצרה חלק מהחופש הגדול על ידי פתיחת בתי ספר בחודש יולי לכיתות היסוד, ובשכונות חלשות היא הוצעה בחינם. כמו כן החזיר שיטת תקצוב דיפרנציאלית שמטרתה לצמצם פערים, הגדיל תקציבי תנועות נוער וחידש בתי ספר מקצועיים. הוא גם קבע חובת התנדבות עד כיתה י"ב.

בדצמבר 2014 פרש מהממשלה יחד עם שאר חברי יש עתיד. חזר לכנסת לאחר מכן, שימש סגן יו"ר הכנסת ויושב-ראש שדולות למען צעירים ותנועות נוער, והתפטר מהכנסת בספטמבר 2015. באפריל 2017 הקים את התנועה "פנימה" יחד עם דמויות ציבוריות נוספות.

לאחר פעילות פוליטית המשיך לעסוק בחינוך ובחברה. מונה במאי 2024 לנשיא מכללת IPC ללימודים מקוונים. משמש גם כנשיא תנועת פנימה, שמנסה להציע רעיונות מדיניים וחברתיים ולגבש פתרונות מדיניות.


היה סגן נשיא לפיתוח חינוכי במוסדות אקדמיים ושימש מרצה במגוון מכללות ואוניברסיטאות. החל מ-2018 עומד בראש סניף ישראל של Special Olympics, ארגון ספורט לאנשים עם מוגבלויות. פרסם מאמרים, כתב טורים והדריך מסעות שורשים לפולין.


פירון מתגורר בעיר אורנית ומשמש כרב קהילתי. נשוי לברוריה ולהם שישה ילדים, אחד מהם אומץ לאחר שננטש בלידתו עקב נכות פיזית. בתו אור פירון־זומר נבחרה ב-2024 לראשות מועצת אורנית. בספטמבר 2024 חשף שיש לה גידול ממאיר בגופו.


כתב מאמרים רבים בנושאי חינוך וחברה.

שי־משה פירון נולד ב-25 בינואר 1965. גדל בתל־אביב ובבת־ים. בהתחלה משפחתו הייתה חילונית. כשהיה נער חזר בתשובה והפך לדתי.

הוא למד בישיבות ותפקידיו כללו הרב של קיבוץ ובית־ספר. "רב" זה מוביל קהילה ומלמד יהדות. שרת בצבא במסלול הסדר ושירת בחיל החינוך. "חיל החינוך" אחראי על חינוך במסגרת הצבא.

עבד שנים רבות כמנהל ומורה. ניהל אולפנית בפתח־תקווה. "אולפנית" זה בית ספר תיכון לבנות דתיות. הקים מוקד עזרה לנזקקים וגן לילדים עם אוטיזם. "אוטיזם" זה מצב שבו ילדים מתקשים בתקשורת ובהתנהגות.


ב-2013 נבחר לכנסת כחבר במפלגת יש עתיד. "כנסת" זה בית המחוקקים של ישראל. מונה לשר החינוך. "שר החינוך" אחראי על בתי הספר והחינוך במדינה.

הוא עצר מבחנים מסוימים והציע שינוי במערכת הבגרויות. באותה תקופה יזם תוכנית של בתי ספר בחודש יולי, כדי לקצר את החופש הגדול.

ב-2014 עזב את הממשלה עם חבריו מהמפלגה. אחר כך חזר לכנסת לזמן קצר. ב-2017 הקים תנועה בשם פנימה.


היה מעורב בעמותות שעוזרות לילדים עם מוגבלויות. מונה לנשיא סניף האולימפיאדות המיוחדות בישראל. ב-2024 מונה לנשיא מכללת IPC ללימודים מקוונים.


גר באורנית. נשוי ויש לו שישה ילדים. אחד הילדים אומץ אחרי שננטש בלידה בגלל נכות. בתו אור נבחרה ב-2024 לראש המועצה המקומית של אורנית. בספטמבר 2024 גילו אצלו גידול ממאיר. הוא כתב מאמרים רבים על חינוך.