שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט נשלחים על ידי העברת נתונים משרת למחשב או לטלפון של הצופה. אפשר לצפות בשידורים חיים ובתכני VOD (צפייה לפי דרישה, תוכן שמזמינים לצפייה בכל זמן). השידורים זמינים במחשבים, בטאבלטים ובטלפונים, ולעיתים בתשלום ולעיתים בחינם.
המונח "שידורי טלוויזיה" מתייחס לתוכן שמזכיר שידורי טלוויזיה רגילים. ערוץ טלוויזיה יכול לשדר על המסך ובמקביל להזרים את אותו השידור לנגן אינטרנטי. היתרון הוא נגישות עולמית כל עוד יש חיבור לאינטרנט, לעומת שידור באמצעות אנטנה שנשען על טווח מקומי (והיום גם לוויינים מאפשרים כיסוי עולמי).
כל אדם יכול לפתוח תחנת שידור באינטרנט. עם זאת, לפעמים יש הגבלות זכויות שידור, למשל Geo-block (חסימת צפייה לפי מיקום). דוגמה לכך: מונדיאל 2018 שודר בישראל בדיגיטל של כאן והיה חסום לצופים מחוץ לישראל לפי הסכם השידור.
בשנת 2018 הושקו שירותים חדשים שלא דומים בדיוק לטלוויזיה הישנה, כמו YouTube TV ו-IGTV של אינסטגרם.
גופי שידור מקצועיים משתמשים בנגן אינטרנטי, בשרתים וברוחב פס גדול כדי לשדר למספר רב של צופים. כשיש ציוד מתאים ורוחב פס גבוה, אפשר לשדר גם ב-4K (רזולוציית תמונה גבוהה מאוד). בנוסף יש שידורים פרטיים על ידי חובבים, בעזרת תוכנה ביתית.
בצפיית בינג' צופים במספר רב של פרקים ברצף. צפייה כזו הפכה נפוצה עם עליית שירותי סטרימינג כמו נטפליקס. היא יכולה לעזור להרגיש מחובר או להימלט מלחצים, אך גם לגרום לחוסר שינה, לבדידות וליצירת התקשרות מוגזמת לדמויות בסדרות.
שידורי טלוויזיה באינטרנט נשלחים משרת ישירות לטלפון או למחשב. אפשר לראות שידורים חיים וגם תכנים של VOD (צפייה לפי דרישה, בוחרים מתי לצפות).
הקבצים עובדים בכל מכשיר שיש לו אינטרנט. זה שונה משידור באמצעות אנטנה, כי לאמצעי האינטרנט יש כיסוי רחב יותר.
כל אחד יכול לפתוח ערוץ ולעשות שידור. לפעמים שידורים נחסמים במדינות אחרות. לדוגמה, מונדיאל 2018 שודר בישראל והיה חסום מחוץ לה.
חברות שידור משתמשות בשרתים ובתוכנות מיוחדות כדי לשדר להרבה אנשים בו־זמנית. אם יש ציוד טוב, אפשר לשדר באיכות גבוהה מאוד שנקראת 4K.
בבינג' צופים בפרקים רבים אחד אחרי השני. זה כיף ונוח, אבל אם צופים יותר מדי זה עלול לגרום לחוסר שינה ופחות מפגשים עם חברים.
תגובות גולשים