שיירת יחיעם

שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי (יחידת צבא) שביצעה ב-27 במרץ 1948 נסיעה מנהריה לקיבוץ יחיעם המנותק. השיירה נקלעה למארב (התקפה פתאומית) סמוך לכאברי, והותקפה על ידי לוחמים ערבים ותושבים מקומיים. קרוב ל-46, 47 לוחמים נהרגו מתוך 87 אנשי השיירה.


יחיעם הוקם ב-1946 ונמצא באזור מבודד. עם פרוץ הלחימה נוצר קושי גדול באספקת מזון, מים ותחמושת. בחורף 1947, 48 נסעו שיירות קטנות מנהריה ליחיעם דרך כביש שעבר בסמיכות לכאברי, במקום שהיה חשוף לסכנה.


הגיעו אזהרות על מארבים צפויים, כולל דיווח מדויק על כוונה של כאלף ערבים להטיל מארב. למרות זאת מפקד המרחב, בן עמי פכטר, הורה לשלוח את השיירה כדי לעזור למגינים הסובלים ביחיעם. אבטחת השיירה תוכננה בהנחה שההסכם המקומי על אי הפרעה יישמר.


השיירה יצאה ב-27 במרץ בשמונה רכבים מאורגנים ושאבה כוח של 87 לוחמים. בראש השיירה נסע משוריין (רכב משוריין, רכב צבאי מוגן). השיירה נצפתה ושוחררה למארב בשעה 14:25 ליד בית הקברות של אל-כאברי. המשוריין המוביל הצליח לפרוץ ולהגיע עד יחיעם, אך שאר הרכבים נתקעו אחרי התהפכות שרשרתית. מפקדים ולוחמים נפגעו, מכשירי הקשר נפגעו והקשר נאבד.

הקרב נמשך שעות ארוכות. חלק מהלוחמים נלחמו מתוך אוטובוס משוריין דרך חרכי ירי, והיו ניסיונות להציע להם להיכנע. בסוף האוטובוס הוצת והניצולים בודדים הצליחו להימלט. בסך הכל נהרגו ברוב הדיווחים 46 לוחמים, ולעתים מציינים 47.


לאחר הקרב נותקה יחיעם לתקופה. אספקה הועברה גם באוויר, ובמאי 1948 יצא מבצע בשם מבצע בן עמי לשחרור והבטחת הדרך ליחיעם. האירוע הראה שהשיטה של שיירות חשופה וסיכנה חיים, וציינה את הצורך בשליטה על סביבת הדרכים.


בסמוך למקום ההתקפה הוקם בסיס זיכרון בשנות ה-50. בשנת 1969 הקים האדריכל והפסל יחיאל ערד אתר זיכרון עם המשוריינים שנפגעו ומפה המתארת את הקרב. שמו של מפקד גדוד 21, בן עמי פכטר, הונצח בקריאה למבצע ובשמות יישובים ודרכים באזור. מדי שנה נערכים טקסי זיכרון בקהילות שממנה באו הנופלים.

ב-27 במרץ 1948 יצאה שיירת אספקה (קבוצת רכבים שמביאה מזון וציוד) מנהריה ליחיעם. יחיעם היה קיבוץ מבודד.


לשיירה נכנסו לחבורה של כלי רכב ו-87 לוחמים. הקרב התחיל ליד הכפר אל-כאברי כאשר תקפו אותם בהפתעה. הפתעה כזו קוראים לה מארב (התקפה פתאומית).

הרבה לוחמים נהרגו. כמה הצליחו לברוח ולחזור. השיירה לא הצליחה להביא את כל האספקה, והקיבוץ נותר מנותק לזמן מה.


לאחר האירוע הגיעו אספקה גם בדרך האוויר. כמה חודשים אחרי זה יצא מבצע צבאי שנקרא על שם מפקד השיירה כדי לפתוח את הדרך ליחיעם.


במקום ההתקפה הוצב עמוד זיכרון. בזמן אחר נבנה אתר זיכרון על ידי האדריכל יחיאל ערד, שאחיו נפל בשיירה. בכל שנה עורכים טקסי זיכרון לכבוד הנופלים.