שיעור פריון כולל (Total Fertility Rate, TFR) מנסה לאמוד כמה ילדים אישה היפותטית תלד במשך חייה. המדד סינתטי: הוא משלב שיעורי פריון של קבוצות גיל שונות וכולו מבוסס על הנחות סטטיות.
בדרך כלל מחשבים את גיל הפריון כ-15, 49, ובארה"ב לעתים 15, 44. מחלקים נשים לקבוצות גיל של חמש שנים. עבור כל קבוצה מחשבים את שיעור הפריון הסגולי, מספר הלידות בשנה לחלק למספר הנשים בקבוצה, ומכפילים ל-1,000.
לדוגמה: אם היו 30,000 לידות לנשים בגיל 20, 24 ומספר הנשים בקבוצה הוא 200,000, אז התוצאה היא 30,000/200,000 = 0.15 ילדים לאישה. זה שווה ל-150 לידות ל-1,000 נשים. מכפילים כל שיעור סגולי ב-5 (לחמש שנות הקבוצה) וסוכמים את כל הקבוצות כדי לקבל את ה-TFR.
דוגמה מעשית: סכום שיעורי פריון סגוליים מסוימים היה 1,381; לאחר הכפלה ב-5 וחלוקה ב-1,000 קיבלנו TFR של 6.91.
שיעור הפריון בעולם משתנה מאוד, בין כ-0.8 בקוריאה הדרומית ועד כ-6.91 בניגריה.
TFR משפיע מאוד על קצב הגדילה של האוכלוסייה ביחד עם גיל ההולדה (הגיל הממוצע שבו אנשים ילדו). גורמים נוספים המשפיעים הם יחס המינים, תמותה לפני תום תקופת הפוריות ותוחלת החיים.
בחישוב פשטני, קצב הריבוי השנתי תלוי ב-TFR ובגיל ההולדה הממוצע לפי הנוסחה (0.5x)^(1/y)-1, כאשר x הוא ה-TFR ו-y הוא גיל ההולדה. לדוגמה, אם גיל ההולדה הממוצע הוא 35 ו-TFR = 4, קצב הריבוי השנתי הוא כ-2%.
שיעור פריון כולל (TFR) אומר כמה ילדים אישה תילד בממוצע. זהו רעיון תיאורטי.
מחשבים אותו כך: מחלקים נשים לקבוצות גיל של חמש שנים. בודקים כמה לידות היו בכל קבוצה. מחלקים את מספר הלידות במספר הנשים ומקבלים ממוצע. בסוף סוכמים את כל הקבוצות וקיבלנו את ה-TFR.
פשטות הדוגמה: אם היו 30,000 לידות ל-200,000 נשים בקבוצה, אז כל אישה ילדה בממוצע 0.15 ילדים בקבוצה הזאת.
יש מדינות עם TFR נמוך מאוד, כמו בקוריאה הדרומית (כ-0.8). ויש מדינות עם TFR גבוה, כמו בניגריה (כ-6.91).
TFR עוזר להבין אם האוכלוסייה תגדל או תקטן. גם גיל ההולדה חשוב. למשל, אם בני זוג ממוצעים הם בני 35 ויש TFR של 4, האוכלוסייה תגדל בכ-2% בשנה.
תגובות גולשים