שירותי כריעה (המוכרים גם בשם בית כיסא ללא מושב; בסלנג: שירותי בול פגיעה) הם שירותים ללא אסלה. המשתמש כורע מעל חור ברצפה כדי לעשות את צרכיו. השם "בול פגיעה" מגיע מהצורך לדייק את ההטלה לתוך החור.
יש שני סוגים עיקריים: שירותים טורקיים ושירותים יפניים.
אלה בנויים כשחור ברצפה, לפעמים עם אזור מיוחד לרגליים. המשתמש כורע כשהפנים שלו כלפי הכניסה. הם נפוצים במקומות ציבוריים בהודו, בטורקיה ובחלקים של מזרח אסיה. ניתן למצוא אותם גם בתחנות רכבת בצרפת ובאיטליה, ובבתי סוהר ובמספר בסיסי טירונים בישראל.
ברכבות בהודו ובחלק ממדינות אחרות, שירותי כריעה לעיתים אינם מחוברים לביוב. הפסולת נופלת ישירות על פסי הרכבת. בסין יש שירותים דומים שבהם משליכים את הצרכים לתעלה ארוכה, לעתים בלי מחיצות בין המשתמשים. במחנות צעירים בישראל לפעמים בונים שירותים דו-קומתיים: בקומה העליונה תאים, ובקומה התחתונה נאסף הפסולת ומחטאים אותה בסיד חי.
סוג זה נראה כמו משטח קבוע ברצפה שמעליו כורעים המשתמשים כשהם גובלים בכניסה. הפסולת נאספת בתחתית המתקן במעט מים. ברובם יש מערכת שטיפה כמו בשירותים מערביים, והשפיכה נשלחת אל מערכת הביוב. קיימת גם גרסה שמורמת כ־30 סנטימטרים מהרצפה; היא מאפשרת לגברים להשתין בעמידה בערך לדיוק.
בשני הסוגים לפעמים יש ידיות בצד לאחיזה לצורך יציבות. המתקנים עשויים מקרמיקה, פורצלן או פלדת אל-חלד.
בתקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ"ה-1965, מוגדרים שירותי כריעה כ"בית כיסא ללא מושב".
שירותי כריעה הם שירותים בלי אסלה. כורעים מעל חור ברצפה ושומרים על איזון.
אלה פשוטים: חור ברצפה ולעתים מקום למרגליים. נפוצים בהודו ובמקומות אחרים. ברכבות יש שירותים כאלה שלפעמים לא מחוברים לביוב. יש גם שירותים במחנות ובבתי סוהר.
נראים כמו כלי קבוע ברצפה. הפסולת נאספת בתחתית ויש לעיתים מים. הרבה מהם ניתנים לשטיפה, כמו בשירותים הרגילים.
לפעמים יש ידית לצידם להחזיק בה. חלק מהמתקנים עשויים קרמיקה. במחנות משתמשים בסיד חי (אבקה לחיטוי) לניקוי.
בחוק קוראים להם "בית כיסא ללא מושב".
תגובות גולשים