שירתה של טרויה נכתב ב-1998 על ידי הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג. זהו רומן מודרני העיבוד החופשי לאגדת טרויה.
מקאלוג התבססה על יצירות של הומרוס, האיליאדה והאודיסאה, וגם על מחזות קלאסיים ומחקרים ארכיאולוגיים שמציעים פרשנויות מודרניות לאירועים.
הספר כתוב בצורת "רשומון", כל פרק מספר את אותם אירועים מנקודת מבט של גיבור אחר. כך מקבלים תמונה רב־פנים של המלחמה והדמויות.
האלים מוצגים בשתי גרסאות: יונית וטרויאנית, כלומר כל צד תופס את האלים אחרת. בין הדמויות שמקבלות נקודת תצפית יש את פריאמוס, הלנה, אכילס, הקטור, אודיסאוס, אגממנון ונאופטילמוס.
הסיפור מתאר את המלחמה בין השבטים ההלניים של יוון לעיר טרויה שבאסיה הקטנה. הוא נפתח בעיני פריאמוס הצעיר, כשהגעתו של הרקולס לטרויה משנה את סדרי העולם: באירועים אלה אביו של פריאמוס נהרג ופריאמוס עולה למלוכה. מהלך זה מדליק איבה בין יוון לטרויה.
בהמשך מסופר על הקרבות והמאורעות המוכרים של מיתוס טרויה. הרומן מסתיים בחורבן טרויה ובחזרת ההלנים הביתה. הדפים האחרונים מתוארים דרך עיניו של נאופטילמוס, שבסוף עולה על ספינתו ועוזב את העיר החרבה בחזרה ליוון.
שירתה של טרויה כתבה קולין מקאלוג ב-1998. זהו סיפור מודרני שמספר מחדש את אגדת טרויה.
הספר מבוסס על סיפורים של הומרוס. הומרוס הוא משורר מאוד ישן שכתב את האיליאדה והאודיסאה.
הכתיבה היא כמו "רשומון". רשומון אומר שכל פרק מספר את אותה סצנה מזווית ראייה אחרת.
מופיעים דמויות כמו פריאמוס, הלנה, אכילס ונאופטילמוס.
הסיפור מתחיל כשהרקולס מגיע לטרויה. בעקבות האירועים אביו של פריאמוס נהרג, ופריאמוס הופך למלך.
מתחילה מלחמה בין היוונים לעיר טרויה. בסוף העיר נהרסת והלוחמים חוזרים הביתה. הדפים האחרונים נראים דרך עיני נאופטילמוס, והוא עולה על ספינה ועוזב את העיר החרבה.
תגובות גולשים