שיתוק שינה הוא פאראסומניה (הפרעת שינה שאינה אינסומניה) שבה הגוף משותק זמנית בזמן שהאדם ער מבחינה מודעת. זה קורה במעברים בין שנת רע"מ (REM, Rapid Eye Movement, שלב החלומות) לערות. בשל שיתוק שרירי השלד בשלב זה, אפשר להזיז רק את שרירי העיניים ואין יכולת לדבר.
השיתוק נגרם כאשר המוח מתעורר, אך הגוף נשאר תחת השיתוק הטיפוסי של שלב רע"מ. לעיתים מצטרפות הזיות, כלומר מראות, קולות או תחושות שאינם אמיתיים. אנשים מדווחים לעתים על תחושת נוכחות בחדר, לחץ בחזה, רעד או תחושת נפילה. ה-DSM (מדריך אבחוני) סווג הזיות אלה כלא-פתולוגיות בהקשר זה.
אין סיבה חד־משמעית לשיתוק שינה. יש לו קשר מסוים לנרקולפסיה (הפרעת ישנוניות), אך רוב החווים לא חולים בנרקולפסיה. כמעט כל אדם עלול לחוות אפיזודה כזו לפחות פעם אחת. שכיחות מוערכת בכ-7.6%, ונשים חוות זאת מעט יותר מגברים. מצב זה נוטה להתרחש כשיש שיבוש בשינה, כמו שינה על הגב, עייפות גדולה, שינה לא סדירה, נמנומים, לחץ ומתח נפשי.
שיתוק השינה עצמו אינו מסוכן. אם לא להילחץ ולהירגע, אפשר לנסות לחזור לישון ישירות. בחלק מהמקרים ניתן גם להפוך את החוויה לחלום צלול, מצב שבו החולם מודע לחלום ושולט בו. נסיונות להזיז אצבעות או רגליים יכולים להרגיש כאילו הם עוזרים, אך בפועל רוב התנועה היא מנטלית ולא תמיד אפקטיבית. בדרך כלל הגוף מתעורר כעבור זמן קצר מבלי פעולה מיוחדת. יש שדיווחו שלעצירת נשימה קלה יש השפעה מעוררת, אך זו אינה שיטה מומלצת כפתרון שגרתי.
בתרבויות שונות הסבירו את החוויה בעזרת שדים, רוחות או מכשפות. הציור המפורסם The Nightmare (1781) של הנרי פוזלי מתאר תחושת לחץ על הגוף. במקורות קדומים יש אף פרשנויות שמקשרות תיאורים לילות בתנ"ך לאירועים דומים. עשרות שנים אחרונות גם דמויות מפורסמות התייחסו לחוויה זו, למשל קנדל ג'נר. השיר "Bury a Friend" של בילי אייליש מתייחס לשיתוק השינה כחלק מחוויותיה.
שיתוק שינה הוא מצב שבו הגוף שקט ונחנק, אבל המוח ער ומודע. פאראסומניה זה שם למחלת שינה לא קשורה לאינסומניה. שלב החלומות נקרא שנת רע"מ (REM, שלב החלומות). בשלב הזה השרירים משותקים זמנית. אפשר להזיז רק את העיניים.
מדי פעם אנשים רואים או שומעים דברים שלא באמת שם. זה יכול להרגיש כמו מישהו ליד המיטה או לחץ על החזה. התחושות האלה יכולות להפחיד, אבל הן לא מסמלות מחלה בדרך כלל.
שיתוק שינה קורה כשכלי השינה מתבלבלים. זה יכול לקרות למי שיש עייפות רבה, שינה לא סדירה, נמנום או לחץ. גם שינה על הגב מקושרת יותר לתופעה.
התופעה אינה מסוכנת. אפשר לנסות להירגע ולחזור לישון. לפעמים אנשים מנסים לזוז או לדבר, אך הגוף מתעורר לבסוף לבדו. חלק מהאנשים מצליחים להפוך זאת לחלום צלול, חלום שבו הם יודעים שהם בחלום.
אנשים בעבר קשרו את החוויה לשדים ורוחות. הציור The Nightmare של הנרי פוזלי מראה תחושה כזו. גם שירים מודרניים דנים בנושא, כמו "Bury a Friend" של בילי אייליש.
תגובות גולשים