שכר סופרים

שכר סופרים הוא התשלום שהמו"ל (המוּפיץ, המוציא לאור) נותן לסופר כדי להדפיס ולמכור את יצירתו. התשלום ניתן על שירה, סיפורת, כתיבה עיונית וכל יצירה כתובה.

קביעת גובה שכר הסופרים נעשית בחוזה ההתקשרות בין המחבר למו"ל. סופרים מבוקשים בדרך כלל מקבלים תנאים טובים יותר. במקרים קיצוניים המחבר עלול לא לקבל תשלום כלל, ולעתים אף לשאת בחלק מהוצאות ההפקה של הספר.

על פי פקודת מס הכנסה, המשלם שכר סופרים חייב לנכות מס הכנסה במקור. ניכוי במקור פירושו שהמס מנוכה לפני שהמחבר מקבל את הכסף. לפי התקנות, שיעור הניכוי שווי לשיעור המס המרבי, 47% בשנת 2018. אם שיעור זה גבוה מדי, אפשר לפנות לפקיד השומה כדי להקטינו.

להקטנת מס אפשר לקזז הוצאות שקשורות ליצירה, למשל הוצאות על צילומים, כלי כתיבה וספרי עזר. תנאי הכרה בהוצאות אלה הוא רישום של המחבר כעצמאי בפני פקיד השומה, ורישום כעוסק במשרדי מע"מ. רישומים אלה מאפשרים גם לקזז מע"מ ששולם על ההוצאות מהמע"מ שהמו"ל משלם למחבר.

שכר סופרים הוא כסף שהמו"ל (המוציא לאור) נותן לסופר. הכסף הוא תמורה לזכות להדפיס ולמכור את הספר.

שכר סופרים ניתן על שירה, סיפורת וכתיבה עיונית. גובה התשלום נקבע בחוזה בין הסופר למו"ל. סופרים פופולריים מקבלים תנאים טובים יותר.

החוק אומר שהמו"ל צריך לנכות מס הכנסה לפני שהוא משלם. זה נקרא ניכוי במקור, המס יורד מהכסף מראש. בשנה 2018 שיעור הניכוי עמד על 47%.

כדי לשלם פחות מס, ניתן להוריד הוצאות של העבודה, כמו על צילומים או ספרי עזר. כדי שהמס יכיר בהוצאות, המחבר צריך להיות רשום כעצמאי וכעוסק במע"מ.