שלום שכנא מפראהביטש

הרב שלום שכנא מפראהביטש (1769, 1802), שנודע גם בכינוי "רבי שלום הגדול", היה רב חסידי בולט ואביו של רבי ישראל מרוז'ין.

נולד במזריטש לאברהם המלאך, בנו של רבי דב בער המגיד ממזריטש. הוא נקרא על שם סב המשפחה. כשהיה כבן שמונה אביו נפטר, ואמו שלחה אותו לביתו של ידיד משפחה כדי לחנכו בדרכי התורה והחסידות. חסידות היא תנועה יהודית שמדגישה חווייה רוחנית ותפילה פשוטה.

בצעירותו נישא לחוה, נכדתו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. לאחר שהחמיו עבר לצ'רנוביל, מונה רבי שלום למגיד בפראהביטש. "מגיד" הוא דרשן ומורה דרשות. תפקיד זה המשך למשוך תלמידים מכל רחבי אוקראינה, בהם רבי נתן מברסלב.

גדולי דורו העריכו אותו מאוד, הן בזכות שורשיו המשפחתיים והן בזכות תורתו ומידותיו. רבי נחמן מברסלב כתב שכאשר נפטר דמם אור גדול בפראהבישט.

מוסכמה בחלק מחסידויות להזכיר את שמו בליל שישי באמירה "בזכות רבי שלום הגדול" כסגולה לשבת טובה. מקור המנהג הוא אמירתו שאם מדברים על צדיקים בליל שישי זה מועיל.

רבי שלום שכנא לא השאיר ספרים בכתב. דברי תורתו נאספו והובאו על ידי קרוביו בספרים כגון "עטרת תפארת ישראל" וכן ב"משמיע שלום", "דרכי שלום" ו"נר ישראל".

הרב שלום שכנא מפראהביטש (1769, 1802) כונה גם "רבי שלום הגדול". הוא היה רב חשוב והיה אביו של רבי ישראל מרוז'ין.

נולד בעיר מזריטש למשפחה של רבנים. אביו היה אברהם המלאך. כשהיה קטן, אביו נפטר והוא נשאר יתום בן שמונה. אמו שלחה אותו לבית משפחה שתשמור עליו ותלמד אותו תורה.

הוא נשא לאישה את חוה, נכדתו של רב ידוע מצ'רנוביל. אחר כך מונה למגיד בפראהביטש. מגיד זה אומר דרשות ומלמד את הציבור.

רבים בכירים של התקופה כיבדו אותו. רבי נחמן מברסלב אמר שאחרי מותו כבה אור גדול בעיירה.

בחלק מהקהילות מזכירים את שמו בשבוע לפני השבת כבקשה לשבת טובה.

הוא לא כתב ספרים בעצמו. דבריו נשמרו על ידי קרוביו ונכתבו בספרים אחרים.