רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550, ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), שנודע על שם ספרו "כלי יקר", היה רב, דרשן וראש ישיבה בפראג. הוא שימש גם אב"ד, אב בית דין (ראש בית הדין) בעיר, תחילה יחד עם המהר"ל והשל"ה.
נולד בלונטשיץ שבפולין לבנו של רבי אהרן. בתחילה נקרא אפרים בלבד, ושמו שלמה נוסף אחרי מחלה קשה בשנת שס"א (1601).
בצעירותו למד בישיבת המהרש"ל (מהרל"ש) ואז עבר לירוסלב ולאחר מכן ללבוב. בשנים אלה כבר היה בין הדרשנים המפורסמים בדורו. בשנת ה'שס"ד (1604) נקרא לשאת יחד עם המהר"ל את תפקיד ראש הישיבה ורבה של פראג.
בשנת ה'שס"ז (1607) פטרו אותו מראשי הקהל מהחובה לשפוט בדיני ממונות, ובמקומם החל להוציא דרשות שבועיות. לאחר פטירת המהר"ל בשנת ה'שס"ט (1609) כיהן לבד כרב העיר עד שנת ה'שע"ד (1614), אז הצטרף אליו השל"ה.
הושפע רבות מתורת המהר"ל, אף שלא היה תלמידו במובן הישיר. היה בין ראשי ועד ארבע ארצות (הוועד היה גוף מייצג של הקהילות) וחתום על רבות מהחלטותיו. באופן יוצא דופן מימן הוועד את הדפסת ספרו "כלי יקר".
בין תלמידיו נמנים:
הספר המוכר ביותר שלו הוא "כלי יקר", פירוש על התורה. ספר זה נכתב אחרי החלמתו ממחלתו שעליה נוספה השם שלמה. בנוסף כתב חיבורים נוספים.
כתיבתו שמה דגש על מוסר. הוא נודע כמבקר חריף של הרבנים, ראשי הקהל והעשירים. עוד ביקר מנהגי הוללות בפורים ואת חוסר הכוונה בתפילה. התנגד ללימוד ת"ל (התלמוד) בגיל צעיר ולשיטת הפלפול, שיטה של השגות ולימוד תבוני.
נפטר בז' באדר ה'שע"ט (1619) ונקבר בבית הקברות העתיק בפראג, סמוך לקבר המהר"ל.
רבי שלמה אפרים מלונטשיץ נולד ב-1550 בפולין. אביו היה רבי אהרן.
שמו היה בתחילה אפרים. אחרי מחלה ב-1601 הוסיפו לו את השם שלמה.
הוא היה רב ומורה בפראג. רב, אדם שמלמד תורה. מורה, מי שנואם ונותן דרשות.
למד אצל המהר"ל ועבר לערים אחרות. הוא היה מדרשן מפורסם.
הוא היה גם אב"ד, אב בית דין (ראש השופטים של הקהילה).
הספר המפורסם שלו הוא "כלי יקר". "כלי יקר" הוא פירוש על התורה. הספר נכתב אחרי שהחלים מהמחלה.
הוא כתב על מוסר וטען נגד מסיבות רועשות בפורים. הוא קרא גם לשים לב בכוונה בתפילה.
נפטר ב-1619 ונקבר בבית הקברות העתיק בפראג, ליד המהר"ל.
תגובות גולשים