שלמה אראל

שלמה אראל (26 בנובמבר 1920, 19 בנובמבר 2018) היה אלוף בצה"ל, מפקד חיל הים הישראלי ושימש מבקר מערכת הביטחון. הוביל את פיתוחן של ספינות הטילים הראשונות של חיל הים, ספינות סער (ספינות טילים קטנות ומהירות), ופיקד על החיל במלחמת ששת הימים. בתקופתו טבועה המשחתת אילת וטבעה הצוללת דקר.

נולד בלודז' שבפולין בשנת 1920, ועלה ארצה עם משפחתו ב-1926. המשפחה התגוררה בפתח תקווה ובתל אביב. אביו נהרג בתאונת דרכים. בא לידי ביטוי בפעילות ציונית נוער, בשורות בית"ר ובארגונים אנטי-בריטיים בצעירותו.

בשנות ה-30 למד בבית הספר הימי באיטליה ועבד כשמאי ומלח באוניות אירופאיות. חזר ארצה ונעצר על ידי הבריטים בשל פעילותו הפוליטית. לאחר שחרורו עבד בנמלים ובמספנות באירופה, וחזר לים כשמלח ולבסוף כרב חובל.

בעת המלחמה הפליג בשיירות בריטיות באוקיינוס האטלנטי. כשהאונייה שבה הפליג טובעה על ידי צוללות גרמניות, הוביל אראל את אחת מסירות ההצלה כמייצג הניווט וההגאים. לאחר ששרד והחלים, המשיך לשמש כרב חובל בספינות בים התיכון.

בשנת 1944 ניהל את ההובלה הימית של חברת האשלג בים המלח. עם פינוי המפעל במלחמת העצמאות הצטרף לחיל הים הישראלי.

במהלך מלחמת העצמאות פיקד על אח"י פלמ"ח (מ-19) בביצוע פשיטות, בהחדרת סוכנים ובמבצעים ימי-יבשתיים. פיקד גם על הקורבטה אח"י הגנה, על שייטות ספינות המשמר והנחיתה, ועל הפריגטה אח"י משגב.

בשנת 1951 פיקד על מסע הערכה לארצות הברית שכלל את אוניות "משגב" ו"הגנה". בתקופה זו שינה את שם משפחתו מאנגל לאראל. המבצע עורר ויכוחים על היחס לחיילים במהלך ההפלגה, אך זכה לתמיכה מגורמים בכירים.

בשנות ה-50 שימש כמפקד בה"ד חיל הים ולאחר מכן כמפקד השייטת הגדולה. תחת פיקודו ערכה השייטת הפלגות אימונים ארוכות וביצעה סיוע הומניטרי, בין היתר לאחר רעש באיי יוון, על כך קיבל ציון מארמון המלך היווני.

ב-1955 מונה לנספח צה"ל ברומא וסייע בין היתר בהעברת מטוסי קרב. ב-1956 למד בבית הספר לפיקוד ומטה בבריטניה והקים קורס דומה לחיל הים בארץ.

כראש מחלקת ים (1960) ניהל את תוכנית הפיתוח של ספינות הסער (ספינות טילים). בנוסף ניהל שיפוץ צוללות מסדרת T. התנגד לחלק מתכניות נשק מסוימות, אך קידם את תוכנית טילי הגבריאל שהשפיעה על הלחימה הימית בעתיד.

ב-2 בינואר 1966 מונה למפקד חיל הים, והועלה לדרגת אלוף באוקטובר אותה שנה. בעת מלחמת ששת הימים נאלץ להתמודד עם צי אויב שצויד בספינות רבות מתוצרת ברית המועצות. הורה על יוזמות התקפיות שכללו פעולות של שייטת 13 (יחידת קומנדו ימי) וצוללות. חלק מהמבצעים נכשלים ובתודעה הציבורית נשקפה תחושת כישלון ביחס להצלחות חיל האוויר. בתקופת פיקודו התרחשה גם תקרית ליברטי בה נפגעו אנשי הצוות של אונייה אמריקאית.

בקרב ימי בשם "קרב רומני" הצליחו כוחות החיל להשמיד שתי טרפדות מצריות (טרפדות הן סירות מהירות חמושות) אחרי שינוי שיטות סיור וניהול אופרטיבי. עם זאת, בשנותיו אירעו גם אסונות: טיבועה של המשחתת אח"י אילת (1967) וטביעת הצוללת דקר (1968). בספטמבר 1968 מסר את הפיקוד לפרש מהחיל.

לאחר השירות למד תואר שני במנהל עסקים בקולומביה בארצות הברית. עסק בפוליטיקה פנימית בליכוד ובניהול ענף הספנות בישראל, כולל הקמת "איגוד חברות הספנות הישראליות". שימש כיועץ לחיל הים במלחמת יום הכיפורים והתרשם מהצלחת ספינות הסער בביצועים. בין 1984, 1989 שימש מבקר מערכת הביטחון.

אהב לשוט במפרשיות והשתתף בתחרויות גלישת רוח, שבהן זכה. היה נשוי לשרה והם היו הורים לשני ילדים, אהוד וגיליה. גילה נהרגה במשהו טרגי בשנת 2000. שלמה אראל נפטר ב-19 בנובמבר 2018 ונקבר בטקס צבאי בבית העלמין קריית שאול.

שלמה אראל (1920, 2018) היה מפקד חיל הים של ישראל. הוא עבד בים כל חייו.

נולד בפולין ועלו ארצה כשהיה ילד. המשפחה התמקמה בארץ והוא גדל בגימנסיה והיה בחוגי נוער.

למד בבי"ס ימי ועבד כמלח. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בשיירות ימיות והציל אנשים בסירה לאחר טביעה.

הצטרף לחיל הים במלחמת העצמאות. פיקד על ספינות ששטו במשימות חשובות. עוד אחרי כן פיקד על קבוצות ספינות גדולות ועזר לאנשים אחרי רעש באיים.

הוא הוביל פיתוח של ספינות סער (ספינות קטנות ומהירות עם טילים). גם שיפץ צוללות (ספינות שיודעות לשקוע מתחת למים).

היה מפקד חיל הים בזמן מלחמת ששת הימים. בתקופתו טבעה המשחתת אילת וטבעה צוללת דקר. לאחר זמן פרש מצה"ל.

למד מנהל עסקים בארה"ב. ניהל חברות ספנות ועמד בראש איגוד חברות הספנות. שימש מבקר מערכת הביטחון בשנות ה-80.

אהב לשוט במפרשית ולהשתתף בתחרויות גלישת רוח. היה נשוי לשרה והיו להם שני ילדים. בתו גיליה נהרגה במעבר קשה בשנת 2000.

שלמה אראל נפטר ב-19 בנובמבר 2018 וקברו אותו בבית העלמין קריית שאול.