שלמה בסטומסקי

שלמה בַּסטומסקי (1891, 1941) היה סופר יידיש, אספן פולקלור (אוסף של מסורות וסיפורים עממיים), עורך, מו"ל ומחנך.

נולד למשפחת מסגר ענייה בוילנא והתייתם בילדותו. למד ב"חדר" (בית-ספר תורני קטן) ובבית-ספר רוסי עממי. ב-1912 סיים את הסמינר למורים של וילנה ועבד כמורה בבתי-ספר יהודיים של תנועת "מפיצי השכלה" (שדגלה בהוראה מודרנית לצד המסורת). יזם חינוכי זה הקים את בית-הספר העממי הראשון בווילנה שבו לימדו ביידיש.

בסטומסקי היה גם אספן חשוב של יודאיקה, חפצים, מסורות וסיפורים יהודיים שנשכחו באזורים של ליטא. הוא פרסם מחקרים וקטעי פולקלור בבמות מיוחדות.

החל לפרסם כבר ב-1910 והיה פורה מאוד. פרסם מאמרים על חינוך וערך עיתונים לילדים, ביניהם ה"גרינינקע ביימאלאך" ("העצים הירקרקים"). שותפו בעבודותיו היה פלק הלפרין. אשתו, מלכה חיימסון, הייתה סופרת ילדים וניהלה את ה"גימנסיה היהודית"; היא שותפה ליצירתו לאורך חייו. בסטומסקי הוציא קרוב לתשעים כרכים ביידיש, רובם בווילנה, וחלקם בקובנה, במקסיקו ובניו יורק. יצירותיו לא תורגמו לעברית. נפטר בווילנא.

שלמה באסטומסקי (1891, 1941) כתב ביידיש ואסף סיפורים יהודיים.

הוא נולד במשפחה ענייה בוילנא ונשאר יתום כילד. למד בחדר (חדר, בית-ספר דתי קטן) ובבית-ספר רוסי. ב-1912 סיים סמינר למורים (מקום שמכשיר אנשים להיות מורים). למד והיה מורה בבתי-ספר יהודיים. הוא הקים בית-ספר שבו לימדו ביידיש.

איסף חפצים וסיפורים יהודיים מליטא. החל לפרסם חודשים וספרים כבר ב-1910. ערך עיתונים לילדים, כמו "הגרינינקע ביימאלאך". אשתו, מלכה חיימסון, כתבה לילדים ועבדה איתו. כתב כ-90 ספרים. מת בוילנא.