שלמה לביא

שלמה לביא (לבקוביץ) (1882, 1963)

שלמה לביא נולד בפלונסק שבפולין במשפחת חסידי גור. היה פעיל בתנועת הנוער הציונית "אגודת עזרא".

בשנת 1905 עלה לארץ בימי העלייה השנייה (גל הגירה ציוני בסוף המאה ה-19 והתחלת המאה ה-20). עבד בפרדסים בפתח תקווה ובסג'רה. ב-1905 השתתף בכנס היסוד של "הפועל הצעיר" וב-1909 עזר להקים את ארגון "השומר".

לביא קידם את הרעיון לעבור מקבוצה קטנה לקבוצה גדולה. הוא היה ממקימי קיבוץ עין חרוד ב-1921 וגר שם עד מותו. ב-1922 נישא לרחל זיסלה.

במלחמת העולם השנייה, בגיל 60, התנדב לצבא הבריטי ושירת כנהג ביחידת תובלה. שני בניו נפלו במלחמת העצמאות.

לאחר מכן היה חבר הכנסת הראשונה והשנייה (חבר בפרלמנט הישראלי). בעת נסיעה עלה על עובד בכביש באזור ואילץ להסיר את חסינותו. הועמד לדין, הורשע בגרימת מוות מחוסר זהירות ונקנס בסך 100 לירות. בכך היה לחבר הכנסת הראשון שהורשע בפלילים.

בשנות החמישים עבר לעין חרוד איחוד והיה בין מנהיגי איחוד הקבוצות והקיבוצים.

כתב ספרים, קובצי סיפורים ורומן אוטוביוגרפי בשם "עלייתו של שלום ליש". הרומן זיכה אותו בפרס אוסישקין (תשט"ז).

נקבר ליד אשתו רחל, שנפטרה צעירה, בבית העלמין ליד גדעונה. בן-גוריון כינה אותו "האיש המופלא ביותר בעלייה השנייה". שלוש שנים אחרי מותו נחנך בקיבוצו "בית לביא". על שמו נקרא רחוב בקריית חיים.

שלמה לביא (1882, 1963)

שלמה נולד בפולין. כנער היה בצוות ציוני שעזר להתארגן.

ב-1905 עלה לארץ ועבד בפרדסים. ב-1909 עזר להקים את "השומר". ב-1921 הקים את קיבוץ עין חרוד. קיבוץ הוא מקום שבו חיים ועובדים ביחד.

התחתן עם רחל. שני בניו נהרגו במלחמה ב-1948. במלחמה השנייה התנדב לצבא הבריטי כנהג.

אחרי קום המדינה היה חבר הכנסת הראשונה והשנייה. בתאונה נהרג פועל. הוא ביקש להסיר את חסינותו ונחקר. הוא הורשע וקיבל קנס.

כתב ספרים ורומן אוטוביוגרפי ששילם לו פרס חשוב. נקבר ליד אשתו רחל. בן-גוריון קרא לו "האיש המופלא ביותר בעלייה השנייה". בקיבוצו קראו לבית תרבות על שמו "בית לביא".