שלמה להט

שלמה להט נולד בברלין ב-1927 בשם שלום לינדנר. בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ והתיישב במושבה רחובות.
למד בתיכון דה שליט ובגימנסיה הרצליה בתל אביב. הכינוי צ'יץ דבק בו בילדותו בעקבות משחק.

הצטרף לההגנה (ארגון ביטחוני יהודי לפני קום המדינה) ב-1944. במלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי ופיקד על כוחות בשטחים שונים. לאחר מכן המשיך לשרת בצה"ל בתפקידי פיקוד בדרגות שונות, כולל מפקד חטיבה ופיקוד על כוחות שריון.
בשנות השישים מונה למושל ירושלים. בהמשך פיקד על אוגדת סיני בתקופת מלחמת ההתשה. ב-1970 מונה לראש אכ"א (אגף כוח האדם), תפקיד בכיר במטה הכללי. בדרגת אלוף פרש מצה"ל בתחילת 1973.

לאחר הפרישה הצטרף להליכוד ונבחר לראש עיריית תל אביב-יפו ב-1974. כיהן בתפקיד כ-20 שנים, עד 1993.
במהלך כהונתו קידם את תל אביב כמרכז תרבות ותיירות. פתח את העיר לאירועים ולבתי קולנוע בימות השבת, יזם את טיילת החוף ואת מרכזי התרבות הגדולים כמו המשכן לאמנויות הבמה וסוזן דלל, וקידם את סינמטק ורעיון ה"פארקונצרט".
הוביל פרויקטים לשיקום שכונות, חיזוק תשתיות ושיפור מערכות החינוך. הקים את קרן תל אביב לפיתוח וגייס לתוכה תרומות לעזרה לשכונות מצוקה. הקים מתנ"סים ושיפר שירותים לקשישים ולמשפחות במצוקה. ב-1980 סגר את גן החיות של העיר ושילב אותו עם הספארי ברמת גן.
בשנותיו האחרונות כבישתו התחדשה ועורר ויכוח ציבורי במהלך מלחמת המפרץ ב-1991, כשחלק מהתושבים עזבו את העיר בגלל פחד מפגיעת טילים.

לאחר הפרישה מהעירייה המשיך בעשייה ציבורית. ב-1985 ייסד עם יוסף לפיד את מפלגת המרכז הליברלי ופרש מהנהגתה לאחר שנה. שימש בין השאר כיו"ר מבצע הקש בדלת של האגודה למלחמה בסרטן, היה בין מקימי תיאטרון יידישפיל ועוד ארגונים מקומיים. ייסד קרן לגיוס תרומות עבור יד ושם ושימש כיו"ר רשות נחל הירקון.
כמחליט פוליטי תמך במשא ומתן לשלום עם שכניה של ישראל ובהחזרים טריטוריאליים במסגרת שיחות שלום שונות. ארגן עצרת שלום גדולה בכיכר שבה דיבר יצחק רבין.

להט התגורר בצפון תל אביב. היה נשוי לזיוה לבית פריצקר. בניהם דן ואבנר. במשך השנים חלה במחלת אלצהיימר, מחלת זיכרון, ולאחר זיהום חמור נפטר ב-1 באוקטובר 2014, בגיל 87. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.

העיר ותושביה ציינו את תרומתו לפיתוח תל אביב במספר יוזמות ובמרחבים ציבוריים שנקראו על שמו.

שלמה להט נולד בברלין ב-1927. כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933 עלה לארץ עם משפחתו.
השם שלו בילדות היה שלום לינדנר. הכינוי צ'יץ נשאר איתו מאז שהיה ילד.

הצטרף לההגנה. ההגנה היא ארגון יהודי שלימים השתלב בצה"ל, צבא ישראל.
הוא שירת כקצין במלחמות הראשונות של המדינה ופיקד על יחידות גדולות. מונה לדרגות בכירות עד שהגיע לדרגת אלוף.

בשנת 1974 נבחר להיות ראש העיר של תל אביב-יפו. הוא כיהן כראש עיר כ-20 שנה.
קידם אמנות, תרבות ותיירות. בנה טיילת ליד הים. פתח מרכזים לתיאטרון ומקומות להופעות.
הקים מתנ"סים ועזר לשכונות העניות. הוא סידר חינוך טוב יותר לשם כך.

לאחר שהפסיק להיות ראש עיר עזר בארגונים רבים. עמד בפרויקטים של תרומות ועזרה לחולים.
היה מעורב גם ביוזמות לשלום.

היה נשוי לזיוה והיו לו שני בנים. הוא חלה במחלת אלצהיימר, מחלה שפוגעת בזיכרון, ונפטר ב-2014 בגיל 87.
נקבר בבית הקברות טרומפלדור.