שמואל גונן

שמואל גונן (גורודיש) (14.12.1930, 30.9.1991) היה קצין בצה"ל. הוא פיקד על חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים ועל פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. עוטר בעיטור העוז על לחימתו כמפקד פלוגה במלחמת סיני.

נולד בוילנה (אז חלק מפולין, היום ליטא) במשפחה דתית ועלה לארץ בגיל 3. בגיל 13 הצטרף להגנה (ארגון ההגנה היה היישובי). במלחמת העצמאות לחם בפלמ"ח (כוח לחימה מובחר) בקרבות על ירושלים ונפצע חמש פעמים.
לאחר מכן התקדם בחיל השריון. שימש מפקד פלוגה וגדוד, הופקד על קליטת טנקי הצנטוריון ופיקד על חטיבה 7 משנת 1966. במלחמת ששת הימים הוביל את החטיבה עד תעלת סואץ. נאומו במסדר החטיבתי זכה לתשומת לב ציבורית.

בסמוך למלחמה מונה ב-15.7.1973 לאלוף פיקוד הדרום, במקום אריאל שרון. במלחמה נוצרו עימותים עם מפקדי האוגדות, בין היתר אברהם אדן ואריאל שרון. ב-10.10.1973 הוצב חיים בר-לב כנציג הרמטכ"ל וחזר למעשה על הפיקוד בחזית הדרום. ב-20.11.1973 הועבר גונן לתפקיד אחר.
ועדת אגרנט ביקרה את תפקודו, כתבה כי לא עמד כראוי בתפקידו ושאינו נושא לבדו באחריות. הוועדה ציינה כי לאחר התרעה לא פרש כהלכה כוחות בחזית תעלת סואץ. גונן הגיש מסמכים והסביר את השקפותיו, ציין חוסר קבלת סמכות בפיקוד וקונפליקטים עם מפקדים.
לאחר פרסום הדוח הביניים הושעה זמנית; בסופו של דבר הוחלט שלא למנותו לתפקיד פיקודי על-עוצבתי. ב-1976 פרש מצה"ל.

אחרי הצבא ניסה ליזום מפעל אקדחים ולא הצליח. ניהל עסקים באפריקה, כולל כריית יהלומים בזיכיון של ז'אן-בדל בוקאסה, ועבד בעסקאות נשק. ב-1987 נתן ראיון ביער ברפובליקה המרכז-אפריקאית, ממנו נוללו יצירות תיאטרון ותחקירים. בראיון נשמעו טענות קשות שלו כלפי מנהיגים מסוימים, ולדבריו חיפוש גיבוי פוליטי הושפע מפעילות שירותי הביטחון.

אחיו יואל גונן שירת גם הוא בחיל השריון. שמו של שמואל ניתן לרחובות בבית שמש וברעננה. נפטר מהתקף לב במילאנו ונקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול.

שמואל גונן (14.12.1930, 30.9.1991) היה קצין בצה"ל. הוא כונה גורודיש. הוא פיקד על חטיבת שריון (יחידה של טנקים) במלחמת ששת הימים.

נולד בוילנה ועלה לארץ בגיל שלוש. בגיל 13 הצטרף להגנה (ארגון שמגן על היישובים). במלחמת העצמאות לחם בפלמ"ח (כוח לחימה) ונפצע חמש פעמים. אחרי כן פעל בחיל השריון והתקדם למפקד חטיבה.

בקיץ 1973 מונה למפקד פיקוד הדרום. במלחמת יום הכיפורים היו לו מחלוקות עם מפקדים אחרים. ועדת חקירה קבעה שהוא לא עמד בכל תפקידיו כראוי. לאחר החקירה הושעה זמנית וחזר לעמדה אחרת. ב-1976 פרש מהצבא.

אחרי הפרישה עבד בעיקר באפריקה. עסק בכריית יהלומים ובעסקים שונים. בשנת 1987 נתן ראיון גדול שהוביל לסיפורים בתקשורת.

אחיו יואל גם הוא שירת בצבא. שמו של שמואל נקרא על רחובות במספר ערים. נפטר ממכת לב וקברו בקריית שאול.