שמואל הספרי

שמואל (שמוליק) הספרי (נולד ב-26 באוגוסט 1954) הוא מחזאי (כותב מחזות), תסריטאי (כותב תסריטים לטלוויזיה ולסרטים), סאטיריקן (עושה ביקורת בהומור), פזמונאי, מנהל אמנותי ובמאי תיאטרון וקולנוע. הוא זכה בפרס אופיר ובפרס התיאטרון הישראלי.

הספרי נולד ברמת גן למשפחה שעלתה מפולין. למד פילוסופיה יהודית, קבלה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. בתקופה זו עבר תהליך של יציאה בשאלה (הפסיק להיות דתי). בשנות ה‑70 היה חבר בתנועת הנוער בית"ר. שירת ביחידה קרבית והשתתף במלחמת יום כיפור. בשנת 1979 הפסיק דוקטורט בפילוסופיה של ימי הביניים ולמד בימוי בתיאטרון בתל‑אביב.

ב-1981 ייסד עם סטודנטים את קבוצת "התיאטרון הפשוט". הקבוצה העלתה חמישה מחזות. הראשון, "חופה שחורה", הוצג בפסטיבל עכו וזכה במקום השלישי. המחזה "תשמ"ד" זכה במקום הראשון בפסטיבל עכו והוא מתאר התבצרות של מתנחלים במקלט ביום כיפור ואיום קיצוני אם ייאלצו להתפנות. הקבוצה גם העלתה הצגות לילדים, ובהמשך הציגה בין היתר את "מתן תורה בשש".

בשנות ה‑80 וה‑90 כתב וביים עשרות מחזות. ב‑1985 עלה בתיאטרון הקאמרי המחזה "קידוש", אותו כתב וביים והוא זכה בפרס הצגת השנה. הוא מונה למחזאי הבית בתיאטרון באר שבע.
אחדים ממחזותיו הבולטים הם "החילוני האחרון" (שהתמודד עם פסילה וצנזורה), "חמץ" ו"שבעה" (שזכו בפרסי תיאטרון), וכן הצגות שהוצגו בהבימה, בחאן, בחיפה ובקאמרי. הוא גם ביים הצגות ילדים ושימש כמנהל אמנותי בפסטיבל עכו ובתיאטרון הקאמרי.
נושאי המחזות שלו לרוב אקטואליים ומעוררים דיון. יש סדרה של מחזות שעוסקת בביקורת על חיי משפחה דתית־לאומית. עלילותיו נוגעות לעתים בהתנחלות, דת, חזרה בתשובה ועימותים בין דתיים לחילונים. הספרי החל את דרכו כפעיל ימין קיצוני, אך בהמשך נטה לעמדות ליברליות שמופיעות ביצירתו.

מקרה בולט היה פסילת המחזה "החילוני האחרון" בידי מועצת הביקורת בדצמבר 1986. המועצה טענה שהמחזה פוגע בערכי יסוד ועלול לעורר שנאה. בעקבות סערה ציבורית ולאחר קיצוץ הותרה ההצגה. הספרי ומספר עמיתים הסירו את שמם כתגובה. פסילה זו הובילה לדיון ציבורי על צנזורה בתיאטרון.

בנוסף לתיאטרון, כתב וביים גם לטלוויזיה ולסרטים. ב-1989 כתב תסריטים ל"המיועד" ולדרמה "וכל עמי הארץ מתייהדים". ב-1992 ביים את הדרמה "כל דיכפין". ב‑1994 כתב לצוות התוכנית הסאטירית "החמישייה הקאמרית" וביים את הסרט "שחור" לפי תסריט של אשתו, חנה אזולאי‑הספרי. "שחור" זכה בשישה פרסי אופיר, כולל הסרט והבימוי הטובים ביותר, וקיבל ציון לשבח בפסטיבל ברלין.
לאחר מכן ביים את הטלוויזיה והקולנוע, בין היתר את סרט הטלוויזיה "קמפיין" (1997) ואת "שושלת שוורץ" (2005). כתב גם לתוכניות בידור ושירים: הוא כתב את מילים לשיר "חורף 73'" שהופיע בביצוע להקת חיל החינוך וזכה להצלחה בחו"ל.
בין 2009 ל‑2015 ביים וכתב את הסדרה "פולישוק" (שלוש עונות), שהייתה מצליחה ומוערכת. בשנת 2021 שב לביים קומדיה פוליטית בשם "מותק בול באמצע".

בקיץ 2009 פרסם יחד עם אלדד יניב מכתב־מניפסט בשם "השמאל הלאומי", שבו הציג עמדות פוליטיות וחברתיות. בשנת 2011 ניתק את יחסיו עם הקאמרי אחרי שההצגה "הבדלה" הוצגה באריאל. לדבריו, חוזהו מחייב אישור בכל פעם שמחזה שלו מוצג מחוץ לישראל.

נשוי לחנה אזולאי‑הספרי, שהיא שחקנית ויוצרת. לזוג שלושה ילדים: אריה (שחקן ומוזיקאי), יאיר (שחקן) ותאומו אבשלום (מוזיקאי). אריה ואבשלום מופיעים יחד בצמד המוזיקלי "WC". אחותו רות נשואה לפרופ' אבי רביצקי.

שמואל (שמוליק) הספרי נולד ב-1954 ברמת גן. הוא כותב ומביים הצגות וסרטים. מחזאי = כותב מחזות. תסריטאי = כותב לסרטים ולתוכניות טלוויזיה. במאי = מנהל הצגה או סרט. סאטיריקן = עושה הומור על בעיות בחברה.

הוא למד באוניברסיטה בתל אביב ובירושלים. בצעירותו הפסיק להיות דתי. שירת בצבא ובמלחמת יום כיפור. אחר כך למד בימוי תיאטרון.

בשנת 1981 הקים עם חברים את "התיאטרון הפשוט". הם העלו כמה הצגות. אחד המחזות הבולטים הוא "תשמ"ד". המחזה מדבר על התנגשות קשה בין אנשים ובאופן שבו הם מתמודדים.
בשנים אחרי זה כתב וביים מחזות רבים, גם להצגות ילדים. כמה ממחזותיו זכו בפרסים בתיאטרון.

הייתה גם מחלוקת: המחזה "החילוני האחרון" נמנע להציג בתחילה כי הוא הכעיס חלקים מהקהל. אחרי דיון שינו חלקים והציגו אותו.

הוא כתב וביים גם סרטים ותוכניות טלוויזיה. הסרט "שחור" היה מאוד מוצלח. הסרט קיבל כמה פרסי אופיר (פרסים לקולנוע בישראל) וגם הערכה בפסטיבל ברלין. עוד עשה את הסדרה "פולישוק", שהצליחה ונהנתה ממונים רבים.

בשנת 2009 פרסם יחד עם אחרים מסמך בשם "השמאל הלאומי" על דעותיו הפוליטיות. ב-2011 ניתק קשרים עם תיאטרון בגלל הצגה שהוצגה במקום מסוים.

נשוי לחנה אזולאי‑הספרי. יש להם שלושה ילדים. אחד מהם שחקן ומוזיקאי. שניים משחקים ומנגנים יחד בשם "WC".