שמואל מסטצ'קין (1908, 2.6.2004) היה אדריכל ישראלי שנחשב לאחד מתכנני הסגנון הבינלאומי בתנועה הקיבוצית. הוא למד בבאוהאוס, בית ספר לעיצוב ואדריכלות, והיה האדריכל הראשי של הקיבוץ הארצי משנות ה‑40 ועד לשנות ה‑70.
נולד בוואסילקיב שבאוקראינה ב‑1908. עלה לארץ ב‑1923 והתגורר בתל אביב כל חייו. בתום חייו התגורר בבית שתכנן בכיכר הבימה ונפטר בגיל 96.
למד בבית ספר מקצועי במגמת מתכת ותוך כך יזם, יחד עם עמיתים, את הקמת תנועת הנוער העובד. בין 1930 ל‑1933 למד בדסאו בבאוהאוס, תחת הנהלת מיס ון דר רוהה ובמצע השפעות של אמנים ומורים כמו קנדינסקי ואלברס. מושגי האדריכלות החברתית של הנס מאייר, שראה באדריכלות כלי לתיקון חברתי, השפיעו על תפיסתו.
בשובו ב‑1934 עבד אצל יוסף נויפלד ופתח משרד עצמאי ב‑1937. תכנן מבני ציבור בקיבוצים כגון נען ואשדות יעקב. מבנה מגורים ברחוב רופין, "בית קרייתי", נחשב לאחד הביטויים המוקדמים של הסגנון הבינלאומי בתל אביב, עם טיח לבן, אופקיות וצורות נקיות.
בשנת 1939 שירת במחלקת מפות של הפלמ"ח ועבד על תוכניות של מבני שמירה וגדרות. עוד קודם לכן תכנן מגדלי צופים למחנות נוער, שהשפיעו על רעיון "חומה ומגדל" שהקימו מאוחר יותר יישובים רבים.
מ‑1943 כיהן כאדריכל הראשי של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. תכנן כ‑60 קיבוצים, עשרות חדרי אוכל, אולמות תרבות, מוסדות חינוך ובתי מגורים. בין פרויקטי המפתח: בית הקיבוץ הארצי (עם קיר קרמיקה גדול של משה סעידי), קמפוס סמינר הקיבוצים ואמפיתיאטרון גבעת רם. בשלהי שנות ה‑60 עבד עם בנו יוסי על פרויקטים כמו עין גדי ומשכן ברנר.
הקים ב‑1928 את "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין", בית ספר מקצועי שצמח לרשת עמל. שימש כיו"ר אגודת האדריכלים (1959, 1963). קיבל את אות יקיר האדריכלים ב‑1980 ותעודת הוקרה על מפעל חייו ב‑2001.
תכנונו נשען על עקרונות תנועת העבודה: פונקציונליות, פשטות ושילוב עם הקהילה. הימנע מעיטורים שאינם פונקציונליים, וקידם פתרונות גמישים כמו מחיצות מתאימות לחדרי אוכל קיבוציים. משנות ה‑50 אימץ בטון חשוף, קירב חומרים מקומיים ועבד בשיתוף עם אמנים ואדריכלי נוף. הוא האמין שעל המבנה שמסיים את תפקידו להיעלם. ארכיונו נמצא ביד יערי בארכיון השומר הצעיר.
שמואל מסטצ'קין (1908, 2004) היה אדריכל ישראלי שתכנן הרבה מבנים לקיבוצים. הוא עלה לארץ בילדותו והתיישב בתל‑אביב.
נולד באוקראינה. עלה לארץ ב‑1923. גר תמיד בתל‑אביב.
היה ממייסדי הנוער העובד, קבוצת צעירים שעבדה ולמדה יחד. למד בבאוהאוס, בית ספר לעיצוב ואדריכלות בגרמניה.
חזר ב‑1934 ופתח משרד אדריכלות. תכנן מבנים לקיבוצים, במיוחד חדרי אוכל ומבני ציבור. תכנן גם את בית הקיבוץ הארצי ואת האמפיתיאטרון בגבעת רם.
הקים ב‑1928 בית ספר מקצועי בשם מקס פיין. בית הספר הזה גדל והפך לרשת עמל של בתי ספר מקצועיים.
אהב צורות פשוטות ושימוש בחומרים מקומיים. בשנות ה‑50 התחיל להשתמש בבטון גלוי. עבודתו המשיכה להשפיע על איך בונים בקיבוצים.
נפטר ב‑2 ביוני 2004. הארכיונים שלו נמצאים ביד יערי.
תגובות גולשים