שמעון בודנהיימר

שמעון פריץ בודנהיימר (6.6.1897, 4.10.1959) היה אנטומולוג, חוקר חרקים, וזואולוג, חוקר בעלי חיים, ישראלי. הוא נחשב לאחד מראשוני הזואולוגיים העבריים והיה פרופסור לזואולוגיה ולאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית. ניהל חוות חקלאות ניסיוניות וזכה בפרס ישראל לחקלאות בשנת 1954.

נולד בקלן שבגרמניה למשפחה ציונית. בגיל 17 כתב עבודה על המשוררת סאפפו. בשנת 1914 התחיל ללמוד במינכן, אך הלימודים נקטעו בשל מלחמת העולם הראשונה, שבה שירת בחזית המזרחית. אחרי המלחמה המשיך את לימודיו באוניברסיטת בון, וקיבל דוקטורט ב-1919.

למד גם בפקולטה לחקלאות בפורטיצ'י שבאיטליה, באקלים דומה לארץ ישראל. התמחה במוזיאון הטבע של המבורג בעבודה על כנימות, חרקים קטנים שיכולים להזיק לצמחים.

ב-1922 עלה לארץ ישראל. שימש ראש המחלקה האנטומולוגית בתחנת הניסיונות החקלאית בתל אביב. שם מיפה את מזיקי החקלאות בארץ והנהיג שיטות מדעיות להדברת מזיקים. ב-1925 היה בין מקימי המחלקה לזואולוגיה במכון לחקר הטבע של ארץ-ישראל.

ב-1928 הצטרף כאוניברסנט לאוניברסיטה העברית, וב-1931 קיבל דרגת פרופסור. הוא הוזמן כפרופסור-אורח באוניברסיטת מינסוטה, וייעץ למשרדי חקלאות בטורקיה ובעיראק.

במהלך המרד הערבי הגדול ב-1936 התנדב כנוטר. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות בירושלים. בעקבות עליית הנאצים ב-1933 הפסיק לכתוב בגרמנית, והוא ציין שהמעבר לשפות אחרות פגע בעבודתו המדעית.

ב-1937 פרסם בצרפתית את Prodromus faunae Palestinae, קטלוג מקיף של בעלי החיים בארץ ישראל שצוטט רבות. ב-1951 פרסם את הספר "אנטומולוגיה כללית", שהיה ספר אנטומולוגי עברי מרכזי למשך שנים.

בין השנים 1938, 1943 שימש כיועץ וחוקר בטורקיה ובבגדאד, ופרסם שם ספרים בשפות מקומיות. משנת 1947 היה פעיל בארגונים העוסקים בהיסטוריה של המדע. הוא כיהן בתפקידים בינלאומיים רבים, בין השאר בארגוני מחקר חקלאי ובוועדות אונסקו.

בשיתוף עם מוסדות כמו התאחדות האיכרים והקרן הקיימת חקר חרקים בארץ ועבד על דרכי הדברה. פרסם ספרים שתורגמו לשפות שונות וכ-420 מאמרים מקצועיים.

ב-1923 נשא לאישה את רחל, בתו של מנחם אוסישקין. נפטר ב-1959 ונטמן בבית הקברות סנהדריה.

שמעון פריץ בודנהיימר (1897, 1959) היה חוקר חרקים ובעלי חיים. אנטומולוג, חוקר חרקים. זואולוג, חוקר בעלי חיים.

נולד בקלן שבגרמניה. בגיל צעיר למד באוניברסיטה ושירת במלחמת העולם הראשונה. ב-1922 עלה לארץ ישראל.

עבד בתחנת ניסיונות חקלאית בתל אביב. שם מיפה את המזיקים לשדות ועזר למצוא דרכים לשמור על הגידולים.

היה פרופסור באוניברסיטה העברית. כתב ספרים חשובים על חרקים ובעלי חיים. ב-1937 פרסם קטלוג גדול של בעלי החיים בארץ.

עזר למדינות אחרות ולמשרדי חקלאות. פרסם מאות מאמרים.

נישא לרחל, בתו של מנחם אוסישקין, ב-1923. זכה בפרס ישראל לחקלאות ב-1954. נפטר ב-1959 ונטמן בסנהדריה.