שמעון בלס (6 במרץ 1930, 29 בספטמבר 2019) היה סופר ישראלי ופרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. זכה בפרס נשיא המדינה לספרות בשנת 2006.
נולד בבגדאד ולמד בבית ספר 'אליאנס'. סיים תיכון בעיר והחל פרסומים בעיתונות בערבית. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית (תנועה פוליטית שהדגישה שוויון) שפעלה במחתרת.
ב-1951 עלה לישראל. במשך יותר משנה גר במעברת אשקלון. לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. בתחילה כתב בעיתונות הקומוניסטית בערבית ובהדרגה עבר לכתוב גם בעברית.
ספרו הראשון בעברית, 'המעברה' (1964), היה מהרומנים הראשונים שהתייחסו בגלוי לטראומה של יהודים שעקרו ממדינות ערב. בשנים 1961, 1965 עבד בעיתון 'קול העם' של המפלגה הקומוניסטית.
ב-1970 סיים דוקטורט באוניברסיטת סורבון בפריז. עבודת הדוקטורט בחנה את השתקפות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרות הערבית, בהנחייתו של מקסים רודינסון. במקביל שימש כתב בעיתונות בפריז.
ב-1974 החל ללמד בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. הוא הגדיר את עצמו כיהודי-ערבי והיה פעיל שלום, בין השאר כחבר במועצה הישראלית לשלום ישראלי, פלסטיני.
בלס השתתף בסרט תיעודי על חייהם של יוצאי יהדות בבל. הוא הדריך את אבראהים טאהא בעבודת הדוקטורט, ואחר כך נכתבו מספר מאמרים על עולמו הספרותי.
בלס כתב בארבע שפות: ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית. כתב יותר מ-20 ספרים, בהם רומנים, מחקרים, נובלות וסיפורים קצרים, ותרגם מערבית לעברית. חלק מהספרים יצאו גם בערבית, באנגלית ובצרפתית.
נפטר ב-29 בספטמבר 2019. היה נשוי לפרופ' גילה בלס ואב לאמנית אביבית בלס ברנס. חילק את זמנו בין תל אביב לפריז. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רגבים. חלק מארכיונו הועבר למכון גנזים בבית אריאלה בתל אביב.
כתב מעל לעשרים ספרים, בעיקר רומנים, וגם מחקרים ותיאורים קצרים. ניתן למצוא רשימה מלאה של פרסומיו בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
שמעון בלס (1930, 2019) היה סופר ומורה לחקר השפה והספרות הערבית. הוא קיבל פרס ספרות חשוב ב-2006.
נולד בבגדאד ולמד בבית ספר 'אליאנס'. כשהיה בן שש-עשרה הצטרף לתנועה קומוניסטית (קבוצה שרוצה שווים). הוא כתב ועבד בעיתונות בערבית.
ב-1951 עלה לארץ ישראל. גר זמן מה במעברה (מחנה לעלייה). לאחר שירות בצבא למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
החל לכתוב בעברית. ספרו 'המעברה' התפרסם ב-1964. הספר דיבר על קושי של יהודים שעברו מארצות ערב לישראל.
עבד בעיתון 'קול העם' בשנות ה-60. ב-1970 קיבל דוקטורט בסורבון שניתח איך הסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה בספרות הערבית.
ב-1974 החל ללמד באוניברסיטת חיפה. הוא הגדיר את עצמו כיהודי-ערבי והיה פעיל למען שלום.
השתתף בסרט תיעודי על יוצאי יהדות בבל. הדריך חוקרים צעירים וכתב במלים ארבע שפות: ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית.
נפטר ב-2019. היה נשוי לפרופ' גילה בלס והיה אב לאמנית אביבית בלס ברנס. חלק מארכיונו הועבר למכון גנזים.
כתב יותר מעשרים ספרים, כמו רומנים וסיפורים קצרים. חלק מספריו יצאו גם בשפות אחרות.