שֶׁנְגֶ'ן (בפין-יין: Shēnzhèn, משמעות מילולית: "ניקוז עמוק") היא עיר נמל במחוז גואנגדונג שבדרום סין. היא מוגדרת כעיר תת-מחוזית (עיר גדולה עם סמכויות שלטוניות רבות) ונחשבת לאחד ממרכזי ההיי-טק והתעשייה של העולם. העיר קיבלה השקעות זרות גדולות, לפי הערכות בסביבות 30 מיליארד דולר, והתפתחה במהירות מאז 1980.
האזור היה מיושב כבר בתקופת האבן החדשה, אך התפתח כמרכז מנהלי ומסחרי במהלך האלפים האחרונים. בתקופות שונות נכללה שנג'ן בנציבות ובפלכים שונים, והעיר נאנטואו הפכה למרכז ימי חשוב. בתקופת שושלת מינג הוקמו בסיסים צבאיים באזור. במאה ה-20 העיר עברו שינויים רבים: הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, העברת עיר המחוז לשנג'ן ב-1953, ועד הכרזתה ב-1980 כ"אזור כלכלי מיוחד" (אזור שבו הממשלה מאפשרת יותר השקעתי־חוץ וכללי מסחר גמישים כדי למשוך משקיעים). מאז ההכרזה חלה בשנג'ן צמיחה תעשייתית וכלכלית מואצת.
תת-המחוז העירוני של שנג'ן מחולק למספר רבעים בולטים, ביניהם לווחו (מרכז מסחרי ופיננסי), פוטיין (מושב הממשל העירוני), נאנשאן וינטיין. בעבר היו נקודות בדיקה בין חלקי העיר בגלל חוקים מיוחדים, אך נכון להיום המעבר הפך לפשוט יותר.
שנג'ן משתרעת על כ-1,992 קמ"ר בדרום-מרכז גואנגדונג, וגובלת בהונג קונג מדרום. בעיר יותר מ-160 אגמים ונהרות, ושטח ימי של כ-800 קמ"ר. ההר הגבוה באזור מגיע לכ-943.7 מטרים.
האקלים סובטרופי ימי, עם קיץ ארוך של כשישה חודשים וסופות טרופיות בקיץ ובתחילת הסתיו. טמפרטורת הממוצע השנתית כ-23.7°C, והלחות הממוצעת כ-72%.
הפיתוח התעשייתי המהיר גרם לזיהום אוויר ולבעיות סביבתיות. בשנות ה-90 התחיל מאמץ לאזן בין תעשייה לאיכות חיים. הוקמו פארקים, מרכזי תרבות וספורט, והיו תוכניות לשימור ירוק ושיפור אוויר.
על פי מפקד 2020, בתת-המחוז העירוני התגוררו כ-17.49 מיליון איש. העיר גדלה במהירות מאז 1980, ומשכה מהגרים רבים מכל רחבי סין. מערכת ההוקואו (Hukou, רישיון מגורים רשמי) מגבילה מעבר למקומיים, ולכן חלק מהמהגרים גרים בעיר ללא הוקואו. הגיל הממוצע נמוך מ-30; כ-8.5% הם בגיל 0, 14, כ-88% בגיל 15, 59, ורק כ-1.2% מעל גיל 65.
שנג'ן היא מרכז תעשייתי והיי-טק ענק. חברות גדולות כמו Foxconn (מפעלים לייצור מוצרי אלקטרוניקה), Huawei ו-SF Express פועלות בעיר. בשנת 2005 התמ"ג עמד על כ-492.69 מיליארד יואן. הייצוא והייבוא ב-2004 עמדו על כ-77.85 מיליארד דולר, מה שמייצג חלק משמעותי מהייצוא הסיני.
מרכזי היי-טק, כ-1,742 חברות, מהוות חלק גדול מהייצור המקומי. בשנים האחרונות נשמעות גם טענות על האטה כלכלית ואי־יציבות בשוק העבודה.
בורסת שנג'ן היא השנייה בגודלה בסין. היא מציעה מסלולים למניות ביואן ולמניות בדולר הונג קונגי. בבורסת שנג'ן רשומות מאות חברות ומיליוני משקיעים.
העומס האוכלוסייני וזיהום מקורות המים יצרו מחסור במים. פתרון אפשרי הוא התפלת מי ים. הייתה שיתוף פעולה טכנולוגי עם משלחת ישראלית בנושא זה.
לתחבורה בשנג'ן יש רשת אווירית, ימית, רכבות, רכבות תחתיות ואוטובוסים. הקשרים עם הונג קונג חזקים; אנשים וסחורות נעים בין שתי הערים מדי יום. שנג'ן מספקת חלק גדול מצריכת האנרגיה והאוכל להונג קונג.
בשנג'ן יש קבוצות כדורגל וכדורסל מקצועיות, אצטדיונים וארנות רב-תכליתיות. העיר אירחה אירועים בולטים ונותנת בית לחובבי סקייטבורד. בתחום החינוך יש מאות בתי ספר ואוניברסיטאות. נתוני נוכחות והמשך ללימודים גבוהים, ורוב התושבים בעיר נהנים ממוסדות חינוך מפותחים.
שנג'ן היא עיר גדולה בדרום סין, ליד הונג קונג. שמה בסינית הוא Shēnzhèn. זו עיר נמל ותעשייה.
העיר הייתה מיושבת מאז זמן רחוק. ב-1980 היא הוכרזה "אזור כלכלי מיוחד". זה אומר שמדינה רצתה למשוך עסקים להשקיע בעיר.
שנג'ן שוכנת על כ-1,992 קמ"ר. יש בה הרבה אגמים ונהרות. היא קרובה להונג קונג.
האקלים סובטרופי ימי. יש קיץ ארוך וכמה סופות בקיץ. הטמפרטורה הממוצעת כ-23.7 מעלות.
שנג'ן גדלה מהר והפכה למרכז ייצור ומחשבים. מפעלים כמו Foxconn מייצרים שם חלקים לטלפונים. גם חברות כמו Huawei פועלות בעיר. יש בה גורדי שחקים מאוד גבוהים.
כ-17.5 מיליון איש גרו בשנג'ן ב-2020. הרבה אנשים צעירים עוברים לעיר לחפש עבודה. בחלקם אין "הוקואו" (הוקואו הוא כרטיס מגורים רשמי). זה מקשה על הרשמה ושירותים ממשלתיים.
הרבה מפעלים יצרו זיהום. העיר ניסתה לשפר את האוויר ולשתול עצים. יש מחסור במים, ואחד הפתרונות הוא להפוך מי ים לשתייה.
יש רכבות, רכבת תחתית, אוטובוסים ושדה תעופה. אנשים נוסעים כל יום להונג קונג.
בעיר יש קבוצות כדורגל וכדורסל גדולות. יש אצטדיונים ומרכזי ספורט. גם חינוך מתקדם מאוד, עם בתי ספר ואוניברסיטאות רבים.
