שני (יישוב)

שָּׁנִי (לִבְנָה) הוא יישוב קהילתי (מקום שבו קבוצה חיה ומנהלת יחד שירותים) ובחלקו גם התנחלות, בחבל יתיר שבדרום הר חברון.

שמו הזמני נגזר מפסוק בספר יהושע שפונה לעיר מקלט שניתנה ללווים. עם זאת, החוקרים סבורים שהלבנה המקראית שכנה בשפלת יהודה, ולא בהר חברון.

חברי גרעין היישוב רצו לקרוא לו שָנִי על שם שני שחם, בנם של חלק מהחברים, שנהרג במהלך שירותו הצבאי. ועדת השמות, שאינה נוהגת לקרוא ישובים על שם נופלים, קיבלה רק את הצד הסמלי שהוצג על ידי היישוב. הקשר הסימבולי מיוחס לסיפור שבו המיילדת קשרה חוט שני לידו של זרח בן יהודה ותמר.

את שרידי יישוב עתיק אפשר לראות בחורבת ענים הסמוכה.

גרעין ליבנה עלה לאזור בשנת 1982, ובאותה תקופה שהה גם גרעין בית יתיר במחנה יתיר. שני הגרעינים חיו יחד עד שיעד בית יתיר עזב ליישובו הקבע. חברי ליבנה חיכו לאישור לעלות לגבעה שמערבית ליער יתיר. עד 1989 נבנו הבתים הראשונים, אך כ־30 משפחות נאלצו לעלות לפני סיום התשתיות, לאחר שאנשים מהאזור החלו לעבד את השדות הסמוכים.

דיונים משפטיים בנוגע לאדמות היישוב הובילו לפסק דין שקבע שחלק מהאדמות אינן אדמות מדינה. עם זאת, היישוב נבנה על אדמות שהוגדרו כשל המדינה, ולכן תכניות הבנייה הושנו בהשפעה על המצב הזה.

שָנִי (לִבְנָה) הוא יישוב קהילתי. יישוב קהילתי הוא מקום שבו אנשים חיים ביחד.

היישוב נמצא בחבל יתיר, בדרום הר חברון.

קראו לו שָנִי בקשר לפסוק בתנ"ך. חוקרים אומרים שהלבנה המקראית הייתה במקום אחר.

משפחת גרעין היישוב קיוותה לקרוא לו על שם שני שחם. שני שחם היה נער שפרטיו נאמרו כמי שנהרג במהלך שירות צבאי. ועדת השמות לא קיבלה לקרוא ישובים על שם נופלים, וקיבלה סיבה סימבולית אחרת.

את היישוב התחילו בשנת 1982. בתחילה גרו שם שתי קבוצות יחד.

בשנת 1989 בנו את הבתים הראשונים. כ־30 משפחות עברו לגבעה לפני שסיימו את העבודה. הם עברו בגלל שאנשים מהאזור התחילו לעבוד בשדות ליד היישוב.

היו דיונים בבית המשפט על מי הבעלים של האדמות. קבעו שלחלק מהאדמה אין חובת מדינה, אבל היישוב נבנה על אדמות שהוגדרו כשייכות למדינה.