שנת כספים

שנת כספים (או שנה פיסקלית; ובהקשר מס גם "שנת מס") היא פרק זמן של שנה שבו מנהל ארגון את התקציב שלו. בסיום שנת הכספים מציג הארגון דוחות כספיים. דוחות אלה מראים את ההכנסות, ההוצאות והתוצאות הכספיות של השנה.

לעיתים שנת הכספים חופפת לשנה הקלנדרית, כלומר מינואר עד דצמבר, אבל זה לא תמיד כך. בבתי ספר שנת הכספים בדרך כלל תואמת לשנת הלימודים.

שנת הכספים מחולקת לרבעונים. רבעון הוא כרבע מהשנה, ובחברות ציבוריות המשקיעים בוחנים דוחות רבעוניים כדי להעריך ביצועים. מכאן הביטוי "חיים מרבעון לרבעון" לפעמים בהקשר של ניהול חברות.

בישראל התקיימה שינוי משמעותי בזמני שנת המס: עד מרץ 1986 שנת המס החלה ב-1 באפריל והסתיימה ב-31 במרץ. החל מינואר 1987 שנת המס הוגדרה כמחזור קלנדרי, 1 בינואר עד 31 בדצמבר. שנת המעבר 1986 נמשכה תשעה חודשים בלבד (אפריל, דצמבר). פקודת מס ההכנסה מתירה לחלק מהארגונים לבחור מחזור של 12 חודשים רצופים שאינו מתחיל ב-1 בינואר.

גם הגדרת "שנת עבודה" בחוק חופשה שנתית שונתה: מאז 2006 שנת העבודה מתחילה ב-1 בינואר, בעוד שבעבר היא החלה ב-1 באפריל.

טבלה המצויה בערך מראה אילו מדינות מתחילות את שנת הכספים בחודשים שונים, וניתן להשוות בין המדינות לפי מטרות שונות.

שנת כספים היא השנה שבה ארגון מסדר את הכסף שלו. בסוף השנה הארגון מראה דוחות. דוחות אלה מראים מה היה הכנסות ומה היו הוצאות.

לפעמים שנת הכספים היא כמו השנה הרגילה, מינואר עד דצמבר. בבתי ספר היא בדרך כלל כמו שנת הלימודים.

את השנה מחלקים לארבעה חלקים. כל חלק נקרא רבעון. חברות מציגות דוחות בכל רבעון וגם בסוף השנה.

בישראל ההגדרה השתנתה: עד מרץ 1986 השנה התחילה באפריל. משנת 1987 היא התחילה בינואר. שנת 1986 נמשכה תשעה חודשים בלבד.

יש טבלה שמראה באיזה חודש כל מדינה מתחילה את שנת הכספים שלה.