שנת שמיטה היא השנה השביעית במחזור של שבע שנים. היא נקראת גם שביעית או שבת הארץ. בשנה זו חלים כמה חוקים עקרוניים: שמיטת קרקעות, השדות נשארים מנוחה והפירות ניתנים לכולם, ושמיטת כספים, מחיקת חובות. יש גם מצוות הקהל, כינוסים מיוחדים, ווידוי מעשרות. במשנה קיימת מסכת שלמה על הנושא בשם מסכת שביעית.
המצווה ניתנה בעת מתן תורה, אבל היא חלה רק בארץ ישראל. על פי מדרש, השמיטה הראשונה אחרי הכניסה לארץ נערכה בשנה ה־21 ליישוב, כי נדרשו כ־14 שנים להכיר את הקרקעות. הרמב"ם חשב שהשמיטה הראשונה חלה בשנת 2510 לבריאת העולם.
יש שתי בעיות עיקריות בחישוב השמיטה. הבעיה הראשונה קשורה ליובל, שנה מיוחדת כל 50 שנה. אחרי שבע שנות שמיטה (49 שנים) נדרשת החלטה מה עושים עם שנת היובל. במסורת היו חילוקי דעות בין חכמי התלמוד ובין ראשונים מאוחרים יותר, וזה השפיע על האופן שבו מחשבים מחזורים ארוכים של שמיטות.
הבעיה השנייה קשורה לשנה המדויקת של חורבן בית שני. לפי המסורת זה קרה במוצאי שביעית, כלומר בתחילת מחזור שמיטה. פרשנים ראשונים נחלקו על התאריך המדויק של החורבן, וזו השפיעה על חישובי שמיטה היסטוריים.
בכתבי קומראן השמיטות נרשמו לפי דעות מסוימות, וכך גם אזכורים קדמוניים אחרים. הלוח שמקובל על הרבנות הראשית בישראל מסונכרן עם המניין המקובל ללוח העברי. למשל שנת ה'תשס"ח (5768) הייתה שנת שמיטה לפי המניין המקובל.
יש עדויות שונות לשמיטה: כתובות על מצבות, פיוטים ארץ‑ישראליים שמזכירים שמיטה, ולוחות שנה שמראים הסתייגויות בין חשבונות יהודיים ושומרוניים.
שנת השמיטה מתחילה ב־א׳ בתשרי ונמשכת עד כ״ט באלול. על פרי האילן יש דעות שאומרות שההשפעה נמשכת עד ט״ו בשבט של השנה שלאחריה. בזמן בית המקדש הייתה גם "תוספת שביעית" שהאריכה מועדים מסוימים. לאחר חורבן בית המקדש מנהג זה אינו נוהג עוד.
קיימת שאלה האם יש "שמיטה מעוברת", כלומר האם משנים את העיבור של השנים בשביל שמיטה. ברמב"ם יש גישות שונות בנוגע לכך. בלוח העברי הקבוע כיום כ־37% משנות השמיטה הם בשנים מעוברות, בדומה לשיעור השנות המעוברות הכללי.
בקבלה פותחו רעיונות קוסמולוגיים סביב מחזורי השמיטה והיובל. הייתה תאוריה שמדברת על מחזורים של אלפים ושנים של שמיטות, והיא נפוצה בקרב מקובלים במאות ה־13 וה־14. גרסה מפורסמת של רעיון זה מופיעה ב"ספר התמונה".
שנת שמיטה היא כל שנה שיש לה מספר שמתחלק בשבע. זו השנה השביעית במחזור של שבע שנים. בשנה הזו משאירים את השדות לנוח. הפרי שנשאר פתוח לכל מי שרוצה לקצור.
שמיטת קרקעות פירושה השדות נשארים מנוחה. שמיטת כספים פירושה שחובות רבים נמחקים.
המצווה ניתנה במתן תורה. היא חלה רק בארץ ישראל. לפי המסורת, השמיטה הראשונה אחרי הכניסה לארץ הוחלה רק אחרי כמה שנים.
כל 50 שנה יש גם שנה מיוחדת שנקראת יובל. יש חילוקי דעות איך לספור אחרי היובל.
חכמים כתבו שהחורבן קרה בתחילת אחד ממחזורי השמיטה. הם לא תמיד הסכימו על השנה בדיוק.
הלוח שמקובל היום מסנכרן את שנות השמיטה עם המניין העברי. למשל, בשנת 5768 הייתה שמיטה לפי המניין המקובל.
השנה מתחילה ב־א׳ בתשרי ונגמרת בכ״ט באלול. על פרי העץ יש דעה שאומרת שהמועד נמשך עד ט״ו בשבט.
חלק מהמקובלים חשבו על מחזורים גדולים מאוד של שמיטות. הם תיארו רעיונות על מחזורי אלפי שנים.
תגובות גולשים