שעב (בערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית, רשות מנהלת של יישוב קטן, במחוז הצפון. היא שוכנת במערב הגליל התחתון. הוכרזה כמועצה מקומית ב-1975. ראש המועצה הוא מחמוד בוקעי (אבו מנהל). נכון ל-2021 תושביה הם ערבים-מוסלמים.
המועצה של היום יושבת במקום שבו הייתה העיירה היהודית שאב בתקופת בית שני (התקופה לפני חורבן הבית השני) ובתקופת המשנה והתלמוד, התקופות ההיסטוריות של הספרות היהודית. יוספוס פלביוס מזכיר תושב מקומי, אלעזר בן שמי, שהיה בולט במרד הגדול נגד רומא. שאב שרדה חלק מהחורבן ונזכרת גם בספרות היסטורית מאוחרת. במסורת חז"ל (חכמי הדורות) מוזכרים חכמים כמו רבי זכאי דשאב ורבי מנא דשאב. היישוב היהודי המשיך להתקיים עד ימי הצלבנים, ויש תעודה מהמאה ה-11 שמזכירה יהודי שנפטר במקום.
ב-1935 פרצה בכפר מגפת טיפוס. ב-1938 הצבא הבריטי הרס צריפים לאחר שחיפושים הובילו אל הכפר. ב-1945 התגוררו בו כ-1,750 תושבים והוא נחשב לאחד הכפרים העשירים באזור.
במהלך מלחמות 1948 המקום נכבש בסמוך לסיום מבצע דקל. רוב התושבים עזבו; נותרו כ-250 תושבים מקוריים. צה"ל לא נשאר במקום לתקופה ארוכה, והערבים חזרו בתקופת ההפוגה השנייה, אך היו התגוששויות עד לכיבוש הסופי במבצע חירם. חלק מהתושבים שנמצאו מחוץ ליישוב אז לא הורשו לשוב. במקומם שוכנו עקורים מערים וכפרים אחרים.
במרץ 1951 פונו תושבים מאזורים מפורזים בגבול סוריה והועברו לשעב. ההעברה היתה קשורה לפינוי תושבים מאזורים סביב החולה. תחת לחץ של משקיפי או"ם, ישראל אפשרה חלק מהמפונים לשוב, ובקיץ 1951 נערך משאל בין המפונים בשעב: כ-230 רצו לחזור לאזור המפורז וכ-420 רצו להישאר בשעב. בתחילת 1961 נחנכה להם שכונת קבע. ב-1983 הורחב שטח שיפוט המועצה.
בשעב פועל המוזיאון האקולוגי, אוסף פסלים ועבודות של האמן ויסאם בוקאעי, שנבנו ממגרוטאות ומתכת.
כלכלת היישוב התבססה בעבר בעיקר על חקלאות ומטעי זיתים. היום הכפר מציג אחוז משכילים גבוה, ותושביו עובדים במגוון מקצועות ובמשלחי יד שונים.
שעב (בערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית. מועצה מקומית זה גוף שמנהל יישוב קטן. היא נמצאת במערב הגליל התחתון. הוכרזה כמועצה ב-1975. בראש המועצה עומד מחמוד בוקעי. ב-2021 כל התושבים הם ערבים-מוסלמים.
לפני אלפי שנים עמדה כאן העיירה היהודית שאב. זה היה בתקופות של בית שני ומשנה ותלמוד. ההיסטוריון יוספוס מזכיר תושב מפורסם מהמקום. חכמים ידועים מהאזור גם מוזכרים בכתבים עתיקים. היישוב נשאר עם יהודים עד ימי הצלבנים.
בשנת 1935 פרצה מגפת טיפוס בכפר. ב-1938 הצבא הבריטי הרס חלק מבתים. ב-1945 חיו בכפר כ-1,750 תושבים והוא היה כפר עשיר.
במלחמות סביב 1948 רוב התושבים עזבו. כמה חזרו ואז היו קרבות. בסוף המקום נכבש והגיעו אנשים מבתי כפרים אחרים לגור בו. ב-1951 הועברו לכאן תושבים מאזור המפורז ליד סוריה. בקיץ 1951 נערך משאל גדול: חלק רצו לחזור ואחרים רצו להישאר בשעב. ב-1961 נבנתה שכונת קבע עבורם. ב-1983 הוגדל שטח המועצה.
בשעב יש מוזיאון אקולוגי. האמן ויסאם בוקאעי ייצר בו פסלים ממתכת ומגרוטאות.
בעבר התושבים עבדו בעיקר בחקלאות ובמטעי זיתים. היום יש הרבה משכילים. אנשים עובדים במקצועות שונים.
תגובות גולשים