שפופרת ריק היא חלק אלקטרוני גדול מהיום. היא הומצאה בתחילת המאה ה-20 על ידי ג'ון פלמינג ולי דה פורסט.
בתוך השפופרת יש חוט קטן שנקרא נימה. הנימה מתחממת ושולחת אלקטרונים. אלקטרונים הם חלקיקים קטנים עם מטען חשמלי. הם זזים בתוך חלל בלי אוויר, הריק.
יש צד שמקבל את האלקטרונים, קוראים לו אנודה. יש צד שיוצא ממנו, קוראים לו קתודה. כשאלקטרונים זזים רק לכיוון אחד, השפופרת נקראת דיודה.
אם שמים רשת בין הקתודה לאנודה, קוראים לשפופרת טריודה. הרשת יכולה לעצור או לעזור לאלקטרונים. כך אפשר לחזק קולות ואותות.
שפופרות היו במחשבים הראשונים. אחרי שהמציאו את הטרנזיסטור ב־1948, השתמשו בו יותר משפופרות. היום רואים שפופרות בעיקר במגברים יקרים למוזיקה ובמגברי גיטרה.
חלק אוהבים את הצליל שהשפופרות עושות. זה בגלל שינוי קטן בקול שנקרא עיוות. בשירים וגיטרות זה יכול להישמע נחמד.
גם במכשירי רדיו ובניסויים מדעיים משתמשים לפעמים בשפופרות. הן יכולות לתת כוח גדול ולעמוד בשינויים חזקים.
בתוך השפופרת יש חוט קטן שנקרא נימה. הנימה מתחממת ושולחת אלקטרונים. אלקטרונים הם חלקיקים קטנים עם מטען חשמלי. הם זזים בתוך חלל בלי אוויר, הריק.
יש צד שמקבל את האלקטרונים, קוראים לו אנודה. יש צד שיוצא ממנו, קוראים לו קתודה. כשאלקטרונים זזים רק לכיוון אחד, השפופרת נקראת דיודה.
אם שמים רשת בין הקתודה לאנודה, קוראים לשפופרת טריודה. הרשת יכולה לעצור או לעזור לאלקטרונים. כך אפשר לחזק קולות ואותות.
שפופרות היו במחשבים הראשונים. אחרי שהמציאו את הטרנזיסטור ב־1948, השתמשו בו יותר משפופרות. היום רואים שפופרות בעיקר במגברים יקרים למוזיקה ובמגברי גיטרה.
חלק אוהבים את הצליל שהשפופרות עושות. זה בגלל שינוי קטן בקול שנקרא עיוות. בשירים וגיטרות זה יכול להישמע נחמד.
גם במכשירי רדיו ובניסויים מדעיים משתמשים לפעמים בשפופרות. הן יכולות לתת כוח גדול ולעמוד בשינויים חזקים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים