שפופרת ריק (Vacuum tube) היא רכיב אלקטרוני שהתפתח בתחילת המאה ה-20. הגרסאות הראשונות הומצאו על ידי ג'ון פלמינג, ממציא הדיודה, ולי דה פורסט, ממציא הטריודה.
בתוך השפופרת יש נימה (חוט שמתחמם). הנימה פולטת אלקטרונים, חלקיקים זעירים שמסיעים חשמל, כשהיא בחלל ריק ומחוברת למתח חשמלי. מתח זה יוצר שדה חשמלי שמושך את האלקטרונים אל האנודה (הצד שמקבל אלקטרונים). האנודה לא פולטת אלקטרונים, לכן הזרם זורם לכיוון אחד. זו הפעולה של דיודה, שפופרת שמיישרת זרם (יוצרת זרם בכיוון אחד).
בטריודה יש גם סריג (רשת מתכתית) בין הקתודה לאנודה. שינוי המתח על הסריג משנה את כמות האלקטרונים שעוברים, וכך שולט או מגדיל אותות חשמליים. זאת הסיבה שטריודות שימשו להגברה.
בכמה שפופרות הנימה משמשת רק כחימום, והקתודה היא גליל מתכתי שמקיף אותה. גליל זה מחומם על ידי הנימה והוא זה שמשחרר את האלקטרונים.
לשפופרות היו שימושים חשובים: בדור הראשון של המחשבים הן שימשו כמתגים בעלי שני מצבים. המצאת הטרנזיסטור ב־1948 הורידה בהדרגה את השימוש בהן, והן הפכו לנדירות באמצע המאה ה-20.
כיום משתמשים בשפופרות בעיקר במגברי צליל יוקרתיים. יש הטוענים שהן יוצרות "חמימות" בצליל, כלומר עיוות (distortion) שמרבה להופיע כששולחים יותר הספק מהמקסימום הנקי. חלק מאזינים אוהבים את הטשטוש הזה. שפופרות גם נפוצות במגברי גיטרה שמיועדים לעבודה עם עיוות, ובמגברי רדיו כי הן יכולות לספק הספק גבוה יותר מטרנזיסטורים. בנוסף, בניסויים פיזיקליים מסוימים מעדיפים אותן בגלל יכולתן לעמוד בשינויי עומס גדולים.
שפופרת ריק היא חלק אלקטרוני גדול מהיום. היא הומצאה בתחילת המאה ה-20 על ידי ג'ון פלמינג ולי דה פורסט.
בתוך השפופרת יש חוט קטן שנקרא נימה. הנימה מתחממת ושולחת אלקטרונים. אלקטרונים הם חלקיקים קטנים עם מטען חשמלי. הם זזים בתוך חלל בלי אוויר, הריק.
יש צד שמקבל את האלקטרונים, קוראים לו אנודה. יש צד שיוצא ממנו, קוראים לו קתודה. כשאלקטרונים זזים רק לכיוון אחד, השפופרת נקראת דיודה.
אם שמים רשת בין הקתודה לאנודה, קוראים לשפופרת טריודה. הרשת יכולה לעצור או לעזור לאלקטרונים. כך אפשר לחזק קולות ואותות.
שפופרות היו במחשבים הראשונים. אחרי שהמציאו את הטרנזיסטור ב־1948, השתמשו בו יותר משפופרות. היום רואים שפופרות בעיקר במגברים יקרים למוזיקה ובמגברי גיטרה.
חלק אוהבים את הצליל שהשפופרות עושות. זה בגלל שינוי קטן בקול שנקרא עיוות. בשירים וגיטרות זה יכול להישמע נחמד.
גם במכשירי רדיו ובניסויים מדעיים משתמשים לפעמים בשפופרות. הן יכולות לתת כוח גדול ולעמוד בשינויים חזקים.
תגובות גולשים