השפות הבלטיות הן משפחה של שפות הודו‑אירופיות, כלומר משפחה גדולה של שפות שכוללת בעיקר את הליטאית והלטבית. שפה בלטית נוספת, שנכחדה, היא פרוסית עתיקה.
אסטוניה היא מדינה בלטית, אבל השפה המדוברת בה, אסטונית, אינה בלטית ואף לא הודו‑אירופית. היא משתייכת למשפחת השפות האוראליות, כמו פינית והונגרית, משפחה שונה ממקורות ההודו‑אירופיות.
אחד המאפיינים הייחודיים של השפות הבלטיות הוא קיום טונים, שינויים בגובה הקול שיכולים לשנות את משמעות המילה. רוב הבלשנים רואים קשר הדוק בין הבלטיות לסלאבית. הם מציינים דמיון בנטיית השם (איך שמות משתנים לפי תפקידם במשפט), בתכונות פונולוגיות משותפות כמו סאטמיזציה וחינכוך (שינויים בצלילי העיצורים) ובחלק מאוצר המילים. יש מי שטוענים שמדובר בקשר משפחתי גדול יותר, ויש מי שמייחסים את הדמיון להשפעות תרבותיות והחלפת מילים במשך שנים.
השפות הבלטיות כוללות בעיקר את הליטאית והלטבית. הייתה גם שפה בלטית שנכחדה, פרוסית עתיקה.
אסטוניה היא מדינה בלטית, אבל האנשים שם מדברים אסטונית. אסטונית שייכת למשפחה אחרת של שפות, כמו פינית והונגרית.
בלטיות ידועות בכך שיש בהן טונים. טונים הם שינויים בגובה הקול שיכולים לשנות משמעות המילה. חוקרים רבים חושבים שהשפות הבלטיות קרובות לשפות הסלאביות. אחרים אומרים שהן רק השפיעו זו על זו במשך זמן רב.
