שפיים הוא קיבוץ בין נתניה להרצליה, מערבית לכביש 2. כשהוקם השתייך לתנועת הקיבוץ המאוחד, אחר כך לתק"מ ומאז תחילת שנות ה־2000 הוא חלק מהתנועה הקיבוצית.
בשנת 1936 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת לקרוא לנקודת ההתיישבות "שפיים". משמעות השם מוסכמת כ'מקומות גבוהים' או 'נחלים/מקורות מים'.
הקיבוץ מבוסס כלכלית על תעשייה, חקלאות, תיירות ופנאי ונדל"ן מניב. לצד הקיבוץ פועלים מרכז הקניות "חוצות שפיים", פארק המים שפיים, מלון שפיים וגן אירועים.
בתעשייה נמצא מפעל הפלסטיק הוותיק "פוליכד". בחקלאות יש רפת משותפת בשם רפת חוף השרון (רפת = חוות פרות) עם הקיבוצים געש ויקום, שדות ויערות אבוקדו ואפרסמון.
הקיבוץ מחזיק גם בחברת זרעי ישראל, שעוסקת בפיתוח ושיווק זרעי כותנה מסוג פימה.
בעבר נשמרו עקרונות השיתוף והשוויון המסורתיים. כיום שפיים הוא "קיבוץ מתחדש", כלומר עבר החדרת אלמנטים פרטיים בכלכלה ובאורחות החיים, אך נשמרים ערכים כמו ערבות הדדית, חוסן קהילתי, דמוקרטיה ישירה, כלכלה שיתופית וקיימות.
גרעין התיישבות (קבוצת ייסוד) נוסד ב־1927 על ידי חברים מקיבוץ גבעת השלושה ותנועת הבחרות. הם קראו לעצמם "פלוגת הרצליה" (פלוגה = קבוצה) והתיישבו באזורי הרצליה השונים. גרעינים נוספים הגיעו מפולין, רוסיה, ליטא, לטביה וגרמניה.
בשנות ה־30 נדדו והקימו משק חקלאי. ב־1935 הוקצו להם אדמות אל־חראם מצפון להרצליה כמקום קבע, שם הקיבוץ שוכן מאז.
במהלך המרד הערבי הגדול ספג הקיבוץ התקפות; ב־18 בספטמבר 1938 נהרגו ארבעה נוטרים במוקש וקבורים בבית העלמין בשפיים.
בשנת 1944 נפתח במקום "בית המרגוע", שהיה הבסיס למלון שפיים של ימינו. לפני קום המדינה סייעו חברי הקיבוץ לפלמ"ח בהעלאת מעפילים לחוף הסמוך. באירועים אלה ובמאבקים נגד השליטה הבריטית נהרגו לוחמים מקומיים.
במלחמת העצמאות קלט הקיבוץ חברים מפונהים מקיבוץ בית הערבה, שהקימו אחר כך קיבוצים בגליל המערבי.
לאחר המלחמה קלטה הקהילה עולים וניצולי שואה, וגם תלמידים דרך מסלולי עליית הנוער.
ב־1952 נוצר שבר פנימי בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, וחלק מהמשפחות עזבו.
בכל מלחמות ישראל איבד הקיבוץ 24 חברים שנפלו במעשה שירות. המשוררת רחל שפירא, חברת הקיבוץ, כתבה את השיר "מה אברך" לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק שנפל במלחמת ששת הימים.
בשנת 2003 נחשפה פרשת מעילה: הגזבר לשעבר יהודה דורון נטל כספים מהקיבוץ בסכום גדול. בשנת 2013 הובאה הכרעת דין שהרשיעה אותו בגניבה ובהתנהלות כלכלית פלילית. נגזרו עליו שנות מאסר, קנסות ופיצויים, ובני הזוג החזירו חלק גדול מהכספים.
באוקטובר 2023, בעקבות טבח 7 באוקטובר, קלטו מלון שפיים והקיבוץ מאות מפונים, ובעיקר את קהילת כפר עזה. הוקמו בשטח שלוש שכונות מגורים זמניות (קרווילות) כדי לאפשר לחברים להמשיך בחיי קהילה.
ארבעה עשר מבני קהילת כפר עזה שנרצחו הובאו לקבורה בבית העלמין בשפיים.
במקום בולטים מגדל מים, אולם חדר אוכל, שדרת פיקוסים, קבר הארבעה, מרכז תרבות, פארק המים והמלון.
תמונות מוקדמות מציגות קידוח באר ב־1935, הצריפים הראשונים, ילדים באזור ג' משנות ה־30 ומחנה האוהלים של הפלוגה מ־1929.
שפיים הוא קיבוץ בין נתניה להרצליה. הוא נמצא ליד כביש החוף.
בשנת 1936 הוחלט לקרוא למקום שפיים. השם קשור למים ומקומות גבוהים.
אנשים בשפיים עובדים בתעשייה, בחקלאות ובתיירות. יש שם מרכז קניות, פארק מים ומלון.
יש מפעל פלסטיק גדול בשם פוליכד. יש גם חוות פרות משותפת ונטיעות אבוקדו.
הקבוצה הראשונה הגיעה ב־1927. הם קראו לעצמם פלוגת הרצליה (פלוגה היא קבוצה).
בשנים הבאות התיישבו במקום הקבוע ליד הרצליה. בקיבוץ התקיימו שנים קשות במאבקים ואירועים בזמן המנדט הבריטי.
בשפיים היה בית מרגוע שבעתיד הפך למלון.
במלחמות שישראל לחמה נפלו גם חברים מקיבוץ שפיים. המשוררת רחל שפירא כתבה שיר לזכר חבר שנפל.
בשנת 2003 התגלתה גניבה גדולה בכספי הקיבוץ. משפט וגזר דין בוצעו, והחזרו חלק מהכספים.
ב־7 באוקטובר 2023 קלטו את תושבי כפר עזה שנפגעו. הקיבוץ ועם המלון עזרו להם ואפשרו להם לגור בשכונות זמניות.
בתמונות רואים את מגדל המים, חדר האוכל, פארק המים והמלון.
יש תמונות של הצריפים הראשונים והילדים משנות ה־30.
תגובות גולשים