שפם

שפם הוא שיער הפנים שמצמיחים מעל השפה העליונה ומתחת לאף. אדם שיש לו שיער באזור זה נקרא בעל שפם. לפעמים קוראים "בעל שפם" גם למי שמגלח את הזקן אבל משאיר את השפם.

לרוב אנשים מגדלים שפם מסיבות אסתטיות, זה עניין של אופנה. יש גם נימוקים תרבותיים, דתיים או פסיכולוגיים, כמו רצון להסתיר חלק מהפנים.

בהיסטוריה צבאית, באמצע המאה ה-19 קצינים באנגליה ובאירופה החלו לגדל שפם כתחליף לזקן. הם לא יכלו לשאת זקנים בזמן לחימה, והשפם הפך לסמל גבריות. בחלק מהצבאות אף חויבו חיילים לגדל שפם. הקושי לשים מסכת גז גם תרם לכך.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שליטים ומפקדות אימצו את השפם כסימן לעוצמה. השפם הפך לפופולרי אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנות ה-20 וה-30. לאחר מלחמת העולם השנייה השפם פחת לטובת מראה מגולח. בשנות ה-80 חזרו אליו מפורסמים כמו טום סלק ופרדי מרקורי. חלק מהתרבות ההיפסטרית בשנות ה-2000 גם קידמה אותו.

בשנת 1999 נוסדה במלבורן, אוסטרליה תנועת "מובמבר" (Movember). זוהי יוזמה חודשית בנובמבר. אנשים מגדלים שפם כדי לעורר מודעות ולגייס תרומות לבריאות הגבר.

שפם מטופח דורש זמן: גזיזה מדויקת של הגבולות, שימוש בשמנים ובווקס לשפם (שעווה שמחזיקה את השערות), ולפעמים קרמים לריח ולברק. "שפם דק" הוא סגנון שבו משאירים רק פס צר של שיער מעל השפה.

נשים עם שפם בדרך כלל מסירות אותו בטיפולים קוסמטיים שגרתיים.


יש סגנונות רבים לשפם. הם נבדלים באופן הגילוח ובעיצוב.


בישראל החילונית גידול שפם פחות אופנתי היום, אבל בעבר הוא היה נפוץ, במיוחד בקיבוצים. לאחרונה השפם חזר באופנה בקרב ההיפסטרים. בקרב היהודים הדתיים מקובל יותר לגדל זקן מלא. בקרב הציונות הדתית השפם היה אופנתי בשנות ה-80 וה-90, ולעתים כינו בעלי שפם "מזרוחניק".

בצבא בעבר הורשו חיילים לגדל שפם בתנאי שהוא מתאים למראה הצבאי. כיום נדרשת אישור לגידול שפם. בתרבות הפופולרית השפם שימש גם כסמל נגד המשמעת.

גידול שפם נפוץ יותר בקרב ערביי ישראל, אך בקרב מוסלמים אדוקים נהוג דווקא לגדל זקן ולגלח את השפם.

שפם הוא השיער מעל השפה ומתחת לאף. אדם עם שיער שם נקרא בעל שפם.

אנשים מגדלים שפם כי זה נראה יפה להם. יש גם סיבות דתיות או תרבותיות. לפעמים זה עוזר להסתיר את הפנים.

לפני הרבה שנים חיילים באנגליה גידלו שפם כי לא יכלו לגדל זקן בזמן קרב. אחרי מלחמת העולם הראשונה השפם היה מאוד פופולרי. אחרי מלחמת העולם השנייה רוב האנשים היו מגולחים.

בשנות ה-80 אנשים מפורסמים גרמו לשפם לחזור לאופנה. בשנת 1999 התחילה תנועת "מובמבר" במלבורן. בפעולה זו גברים מגדלים שפם בחודש נובמבר כדי לעזור לבריאות הגברים.

שפם מטופח צריך גזיזה ושמירה. יש שעווה לשפם שנועדה להחזיק אותו.


יש המון סגנונות לשפם. כל סגנון נראה אחרת.


בישראל פעם היו יותר שפמים, במיוחד בקיבוצים. היום יש חזרה של השפם אצל היפסטרים. יהודים דתיים מעדיפים לעתים זקן מלא. בעבר הצבא אפשר לשפם ללא אישור, היום צריך אישור. בקרב ערביי ישראל יש אנשים רבים עם שפם. אצל מוסלמים דתיים מקובל לגדל זקן ולגלח את השפם.