תאודור סוודברג

תאודור (תה) סוודברג (Theodor Svedberg; 30 באוגוסט 1884 - 25 בפברואר 1971) היה כימאי שוודי. בשנת 1926 זכה בפרס נובל לכימיה על עבודתו במערכות מפוזרות, קולואידים (חומרים שבהם חלקיקים זעירים מפוזרים בתוך נוזל).


יליד יבלה, סוודברג קיבל תארים מאוניברסיטת אופסלה: בוגר ב-1905, מוסמך ב-1907 ודוקטור ב-1908. הוא החל כעוזר הוראה והתקדם למרצה. ב-1912 מונה לפרופסור לכימיה פיזיקלית ועבד שם עד לפרישתו ב-1949. הוא היה נשוי ארבע פעמים והיה לו 12 ילדים. נפטר בארברו.

עבודתו בתחום הקולואידים חיזקה את התיאוריות של התנועה הבראונית (התנועה האקראית של חלקיקים זעירים בתוך נוזל) שפיתחו איינשטיין ומאריאן סמולוצ'ובסקי. סוודברג פיתח את הטכניקה של אולטרה-צנטריפוגה אנליטית, שיטה שמסובבת דגימות במהירויות גבוהות כדי להפריד מולקולות וחלבונים טהורים. על שמו נקראת יחידת סוודברג (S), יחידת זמן קצרה מאוד, המצוינת גם כ-100 fsec (100 פמטו-שניות).

תאודור (תה) סוודברג נולד ב-1884 ונפטר ב-1971. הוא היה כימאי משוודיה. ב-1926 קיבל פרס נובל על עבודתו בקולואידים (חלקיקים קטנים בתוך נוזל).


למד באוניברסיטת אופסלה. הוא היה מרצה ואז פרופסור. פרש ב-1949. הוא נישא ארבע פעמים והיה אב ל-12 ילדים. נפטר בארברו.

הוא פיתח אולטרה-צנטריפוגה אנליטית (מכונה שמסובבת דגימות מאוד מהר). השיטה עוזרת להפריד חלבונים טהורים. על שמו גם יחידת סוודברג S, יחידת זמן מאוד קצרה, בערך 100 פמטו-שניות.