תאופיק אמין זיאד (7.5.1929, 5.7.1994) היה פוליטיקאי ומשורר ערביי־ישראלי. שימש כחבר כנסת מטעם הרשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח) והחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). כיהן כראש עיריית נצרת מ-1975 עד 1994.
נולד בנצרת למשפחה של עובדי אדמה ומסורת אסלאמית. עבד בזמן לימודיו בתיכון כדי לעזור לפרנסת המשפחה. בשנותיו הצעירות התקרב לדעות קומוניסטיות (רעיון פוליטי ששואף לשוויון כלכלי וחברתי). ב-1954 נבחר למועצת העיר נצרת.
בשלהי 1955 הואשם ונידון למאסר על השתתפות בהפגנה. טענותיו על אלימות משטרתית עלו לדיון בכנסת. ב-1958 נעצר שוב בהקשר למאורעות סביב מצעד יום העובד. בתחילת שנות ה-70 עמד בראש רשימת רק"ח במועצת העיר. ב-1974 זכה במועמדות רק"ח לראש העיר וב-9 בדצמבר 1975 נבחר לראשות עיריית נצרת. מאז נבחר לעתים קרובות, ובלט בתמיכה ציבורית גם בבחירות האחרונות לפני מותו.
כאשר הממשלה קיצצה תקציבים של העיר, ארגן זיאד מחנה עבודה התנדבותי דו־לאומי. למחנה הגיעו בעיקר צעירים ערבים, וכן מתנדבים יהודים ואחרים.
בבחירות לכנסת ב-1969 הוצב במקום החמישי ברשימת רק"ח, והיה המוסלמי הראשון ברשימה. המפלגה קיבלה רק שלושה מנדטים, ובשל כך נוצרו חילוקי דעות על חלוקת המקומות. בסופו של דבר נבחר לכנסת השמינית ב-1974. כיהן ברציפות עד 1990, ושוב מ-1992 עד מותו.
בכנסת דגל ברעיון "שתי מדינות לשני עמים". נלחם בקיצוניות דתית וקרא לסובלנות ולשוויון זכויות. מילא תפקיד מרכזי בהכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון ב-30 במרץ 1976. גם נפגש מוקדם עם אש"ף (ארגון לשחרור פלסטין) ותרם לפתיחת דיאלוג עם הנהגת העם הפלסטיני.
זיאד נחשב לאחד המשוררים הבולטים מקרב ערביי ישראל. שירתו מתמקדת בקשר לאדמה, חירות, שוויון ואחוות עמים. רבים משיריו מושרים וקיבלו תפוצה רחבה. חלקם תורגמו לעברית ולשפות נוספות. כתב גם שירים פוליטיים בביטאון המפלגה "אל-איתיחאד". חלק מהשירים עוררו מחלוקת בקרב הציבור היהודי בישראל.
ב-1994 נהרג בתאונת דרכים בדרך מפגישה עם יאסר ערפאת. רכבו חצה פס הפרדה רצוף והתנגש ברכב שנסע ממול. לאחר מותו נקראו ברחובות בנצרת, בשפרעם ובערים ערביות נוספות שמות על שמו.
תאופיק אמין זיאד (1929, 1994) היה מנהיג ומשורר מנצרת. היה ראש העיר של נצרת שנים רבות.
נולד במשפחה של עובדים חקלאיים. עבד בזמן הלימודים כדי לעזור בבית. בחר ברעיונות קומוניסטיים. קומוניזם הוא רעיון ששואף לשוויון.
נבחר למועצת העיר ב-1954. ב-1955 וב-1958 נעצר אחרי שהשתתף בהפגנות. ב-1975 נבחר לראש עיריית נצרת ונבחר שוב ושוב.
כשהממשלה קיצצה כסף לעיר, ארגן מחנה עבודה התנדבותי שבו עזרו צעירים מהאזור ומתנדבים יהודים.
הכנסת היא בית המחוקקים של ישראל. ב-1969 נכנס ברשימת רק"ח. ב-1974 נבחר לכנסת ושירת שם במשך שנים רבות. תמך ברעיון שתי מדינות, כלומר שתי מדינות שונות לשני העמים. ב-1976 עזר לארגן שביתה כללית ביום האדמה. נפגש עם מנהיגים פלסטינים (אש"ף) כדי לדבר על פתרונות.
היה משורר ידוע. כתב על האדמה, חירות ושוויון. רבים משיריו מושרים עד היום.
ב-1994 נהרג בתאונת דרכים בדרך מפגישה עם יאסר ערפאת. אחרי מותו קראו רחובות על שמו בנצרת ובערים ערביות נוספות.
תגובות גולשים