תאוריית התלות היא קבוצה של רעיונות במדעי החברה. היא אומרת שמדינות עניות בפריפריה, כלומר מדינות שמצויות בקצה הכלכלה העולמית, ניצלות על ידי מדינות עשירות במרכז. לפי התאוריה, העוני של מדינות אלה נובע לא רק מהיעדר התפתחות פנימית, אלא מאופן ההשתלבות שלהן במערכת הכלכלית הגלובלית וב"חלוקת העבודה" העולמית. חלוקת העבודה העולמית פירושה שלמדינות יש תפקידים שונים, כמו אספקת חומרי גלם או ייצור תעשייתי.
התיאוריה נולדה כמענה לתפיסות של סחר חופשי בשנות ה־50. ראול פרביץ' (Prebisch) גילה במחקריםיו כי עושרן של מדינות עניות נוטה להצטמצם, בעוד שעושרן של מדינות עשירות גדל. פול באראן פיתח גישות שהושפעו מניתוח מרקסיסטי, כלומר רעיונות של קרל מרקס על סטי הכוחות הכלכליים והחברתיים. חוקרים נוספים כמו פרננדו אנריקה קרדוזו ועמנואל ולרשטיין עיבו את ההסברים בדרכים שונות; ולרשטיין שם דגש על מערכת עולמית של מרכז ופריפריה.
התאוריה הייתה פופולרית בשנות ה־60 וה־70 בתור ביקורת על תאוריית המודרניזציה, שהבטיחה פיתוח שרבים לא ראו. לקראת סוף המאה ה־20 פחתה הפופולריות שלה, בגלל עלייתן המהירה של כלכלות במזרח אסיה ובהודו. עם זאת, ההשקפה עדיין נמצאת במחקרים בתחומים כמו היסטוריה ואנתרופולוגיה.
בצדה הקיצוני, חלק מהרעיונות שימשו בסיס רעיוני לתנועות פוליטיות קיצוניות, כולל קבוצה בקמבודיה. ההשפעות המעשיות של התאוריה שונות בין מדינות ובתקופות שונות.
זוהי רעיון במדעים החברתיים. הוא אומר שמדינות עניות בפריפריה, מדינות שבאמצע העשייה הכלכלית יש להן פחות כוח, מנוצלות על ידי מדינות עשירות במרכז.
לפי הרעיון, העוני נוצר גם בגלל האופן שבו המדינות משתלבות בעולם. יש חלוקת עבודה עולמית. כלומר, חלק מהמדינות נותנות חומרי גלם וחלק מייצרות מוצרים.
הרעיון צמח אחרי שנות ה־50. מדען בשם ראול פרביץ' גילה שהמדינות העניות לא עשירות יותר עם הזמן. התאוריה הפכה פופולרית בשנות ה־60 וה־70. אחרי כן היא הלכה והייתה פחות מרכזית, כי חלק ממדינות אסיה והודו גדלו כלכלית.
חלק קיצוני של הרעיון שימש בסיס רעיוני אצל מפלגה בקמבודיה.
תגובות גולשים