תאוריית קשר (המכונה גם תאוריית קונספירציה) היא אמונה שקבוצה סודית פועלת בסתר כדי להשיג מטרה ולמנוע מהציבור לדעת. "קנוניה" פירושה מזימה חשאית. תאוריות כאלה מקשרות לעתים גורמי־שלטון, מדענים ותקשורת בטענה שהם משתפים פעולה להסתיר "האמת".
תאוריות קשר נוטות להיות חסרות יכולת הפרכה: ראיות שסותרות אותן מוסברות כחלק מהקנוניה. רבות מהן אינן עומדות בקריטריונים של מדע, שכן אינן מתבססות על ממצאים אמפיריים, כלומר ראיות שנבדקות ונכונות לשחזור.
תאוריות קשר נפוצות מאוד. בסקר בארצות הברית 56% הצביעו על ספק לגבי גרסת הרצח של קנדי, ו־50% אמרו שממשל מסתיר מידע על חייזרים. בישראל מחקר מצא כ־32% שסבורים שהממסד הרפואי מסתיר סכנות של חיסונים, ו־20% מאמינים בקונספירציה סביב הקורונה.
מחקרים מראים תבניות ברורות: אנשים הנוטים להאמין בתאוריות קשר פעמים רבות גם מאמינים בתיאוריות נוספות. יש מתאם עם תכונות כמו חוסר אמון, נטייה לפרנויה (חשדנות קיצונית), חשיבה אינטואיטיבית ופחות חשיבה אנליטית. מעבר לכך, אמונה בתאוריה אחת עולה בגיל ההתבגרות, ולרשתות חברתיות יש תפקיד בחשיפה אליהן.
המונח "תאוריית קשר" נטבע בטעות בדו"ח ועדת וורן (1964) והפך לשגור. חוקר כמו מייקל ברקון תיאר את דפוסי המאמינים ודיבר על שלושה עקרונות שחוזרים בתאוריות רבות: אירועים אינם מקריים, דברים אינם כפי שהם נראים, והכל קשור זה לזה. ברקון גם הסביר מדוע קשה להפריך תיאוריות אלה, כל ראיה הסותרת נתפסת כחלק מהמזימה.
תאוריות קשר נולדות לעתים כדי להסביר אירועים לא נוחים או בלתי מובנים. דוגמה לכך היא רצח קנדי: העובדה שנרצח על־ידי מתנקש בודד אינה מספקת עבור חלק מהציבור, ולכן נוצרו תאוריות חלופיות. לעתים ישן אירוע אמיתי של הסתרה (כמו ווטרגייט) שמחזק אמון בקונספירציות חדשות.
חוקרים דוחים רבות מהן בגלל היעדר ראיות אמינות. במקום לספק ראיות חדשות, תומכי הקונספירציה טוענים שהראיות חסרות כי הן הוסתרו. זהו כשל לוגי שמקשה על בדיקה מדעית ונוטה להפוך את האמונה לעניינה של אמונה ולא של הוכחה.
גופים של בדיקה ועיתונאות מנסים לבדוק ולחשוף מידע מדויק. בספטמבר 2024 מחקר בכתב העת Science הראה שדיאלוג עם צ'אטבוט המביא טיעונים מפורטים שמפריכים תיאוריה יכול להפחית אמונה בה, אפילו אצל אנשים שמאמינים חזק. מומלץ גם לחזק יציבות נפשית אצל מאמינים, כי זאת מקלה על קבלת מידע חדש.
יש מספר דוגמאות מוכרות: טענות על רצח קנדי במזימה; אלביס ש'חיה'; הנחיתת אפולו על הירח כמופע מדומה; תאוריות נגד חיסונים; תאוריות אנטישמיות כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון"; טענות לגבי 11 בספטמבר; תאוריות על עב"מים וחייזרים; ותאוריות על אנשי־לטאה (רפטיליאנים).
בישראל קיימות תאוריות מקומיות חשובות, למשל סביב הרצח של יצחק רבין, הטענות לגבי הכחשת יעילות כיפת־ברזל, ודיונים על מעורבות במלחמות וקונספירציות ביטחוניות. מחקרים מצאו שהאזנה לערוצים מסוימים ורשתות חברתיות מגדילים את הסיכוי להאמין בקונספירציות.
תאוריות קשר מופיעות גם בתרבות, בספרות ובקולנוע. הן משפיעות על הציבור והן על הדיון הציבורי. חשוב להבחין בין ספק או חקירה לגיטימית לבין דפוס חשיבה קונספירטיבי שאינו נתמך בראיות.
תאוריית קשר אומרת שקבוצה סודית עושה משהו בסתר ומסתירה זאת מהציבור. קנוניה פירושה מזימה חשאית.
תאוריות כאלה לעתים לא ניתנות להוכחה. אנשים שמאמינים בהן מסרבים לקבל ראיות שסותרות אותן.
הרבה אנשים מאמינים בתאוריות קשר. בארצות הברית חלק מהאנשים לא מאמינים בגרסה הרשמית לגבי רצח קנדי. בישראל סקר הראה שקרוב ל־32% חושבים שהממסד הרפואי מסתיר סכנות של חיסונים.
מי שמאמין בתאוריות קשר לעתים חשדני יותר. אנשים צעירים חשופים לכך ברשתות החברתיות.
תאוריות מתחילות כשאין הסבר ברור או כשהאמת אינה נוחה. אז אנשים מחפשים הסברים פשוטים.
יש קבוצות שבודקות עובדות ומפריכות שמועות. מחקר הראה שדיבור עם צ'אטבוט שנותן הסברים נכונים יכול להפחית אמונה בתאוריה.
לדוגמה: יש מי שטוען שאלביס עדיין חי, שמחדרי החלל לא נחתו על הירח, או שהחיסונים מזיקים. יש גם תאוריות שנוגעות ל־11 בספטמבר ולעב"מים.
כדאי לבדוק תמיד מי אומר את המידע. לשאול מבוגרים, להסתכל במקורות מהימנים ולבדוק בדיקת עובדות.
תגובות גולשים