עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות נפגשו בבית נטוש במוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין, ומפקד רגימנט ה־6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. הם שרטטו על מפה את קווי העמדות של כל צד, וקווים אלה הפכו לקווי הפסקת אש.
הקו הירדני קיבל את השם "הקו הירוק" בגלל צבע עיפרון השעווה שבחר עבדאללה. המפקדים חשבו שזה יהיה סידור זמני, ולכן לא דאגו לפרטים. עם הסכמי שביתת הנשק הקו הפך לקבוע.
בירושלים הציור נעשה על מפה בקנה מידה גדול. עובי העיפרון יצר אזורי 'שטח הפקר', עד כ־60 מטר רוחב. כך נוצר "קו עירוני" שחצה שכונות וחצרות. אפילו בניית חדר שירותים דרשה דיון בוועדת שביתת הנשק של האו"ם, שהחליטה על גבולות ופתרונות.
לאחר הקרבות בירושלים נפגשו משה דיין ועבדאללה א-תל בבית נטוש בשכונת מוסררה. נפגשו כדי לצייר על מפה איפה כל צד עומד.
את הקו של הירדנים קראו "הקו הירוק". קוראים כך בגלל צבע העיפרון שהיה ירוק. המפקדים חשבו שזה יהיה פתרון לזמן קצר.
אחרי ההסכמים הקו נשאר קבוע. על מפה גדולה, עובי העיפרון יצר אזור חלול בין שני הצדדים, עד כ־60 מטר. הקו חצה שכונות ובתים. אפילו בניית שירותים דרשה החלטה של ועדה של האו"ם (ועדת שביתת הנשק).
תגובות גולשים