בשנת 1983 בישראל התפתח משבר כלכלי חמור בשם משבר מניות הבנקים. המחיר של מניות הבנקים ירד בחדות, והמדינה הלאימה את הבנקים הגדולים כדי למנוע התמוטטות כללית.
המשבר נגרם כי הבנקים וויסתו את שערי מניותיהם על ידי שימוש בכספי משקיעים וחוסכים בבנקים לרכישת המניות שלהם. פעולה זו יצרה עליות מתמשכות במחירים והנחיתה רושם שאותן מניות בטוחות ונושאות רווחים.
כתוצאה מהעליות היו לבנקים אפשרות למכור מניות נוספות ולהגדיל השקעות באמצעות גיוס כספים. זה נקרא מנוף פיננסי (שימוש בכספים גויסים כדי להגדיל השקעות וסיכון). האוצר נהנה כי הבנקים קנו הלוואות ואגרות חוב של המדינה, ומהלך זה סייע להמשך תהליכי האינפלציה (עליית מחירים כללית).
ב־1983 היה בישראל משבר גדול שקשור במניות של הבנקים. הערך של המניות ירד מאוד, והמדינה לקחה בעלות על הבנקים (הלאמה).
הבנקים הקטינו את הסיכון בעזרת כסף מהחוסכים. הם קנו את המניות של עצמם, ואז המחיר עלה כל הזמן. כך נראתה המניה בטוחה.
המצב איפשר לבנקים למכור עוד מניות ולהשקיע יותר כסף. גם המדינה הרוויחה כי הבנקים קנו הלוואות ואגרות חוב שלה. זה עזר להמשך עליית המחירים (אינפלציה).
תגובות גולשים