תִּגְלַת-פִּלְאֶסֶר השלישי (באכדית: תוכולתי-אפיל-אשארה) היה מלך באשור בין השנים 745, 727 לפנה"ס. הוא הרחיב מאוד את אימפריית אשור והכפיל בערך את שטחה באמצעות כיבושים בבבל בדרום ובחלקים נרחבים של הלבנט. על פי ספר מלכים ב' הוא הגלה חלק מעשרת השבטים של ממלכת ישראל.
סביר שהיה ממוצא לא מלכותי. כנראה שימש גנרל וצמח מהמשרה של מושל העיר כלח. בכתובות מייצג את עצמו כבנו של אדד-ניררי השלישי, אך הפרטים לגבי נעוריו מועטים.
בשנת 746 לפנה"ס פרץ מרד בכלח, שהייתה אז בירת אשור, בעקבות קשיים כלכליים וביטחוניים. תגלת-פלאסר שלט בתקופה זו ומיד שינה את מדיניות אשור. נראה שבחסותו החלה תקופת התגברות של כינון שלטון מרכזי וחיזוק כוחה הצבאי של המדינה.
מטרתו הראשונית הייתה לכבוש את בבל ולרסן את הכשדים. ב-740 לפנה"ס פתחה אשור בפעילות צבאית מערבה. נכבשה ארפד, וב-738 נכבשה כלנה; בכך הושלמה השתלטות אשור על צפון סוריה. הוא נלחם באזור עד 732 לפנה"ס והפגין עליונות צבאית-מדינית.
בין 738, 734 פלש לפלשת וכבש ערים חזקות, כולל עזה. זמן קצר לאחר מכן פלש גם לארץ ישראל. מנחם בן גדי, מלך ישראל, שילם מס לאשור.
בשנת 738 קיבלה אשור מסים ממלכים שונים שהכירו בסמכותה. בין השולחים היו שליטים מחמת ודרום סוריה, ערי החוף של הפיניקים וגם מלכים רחוקים יותר כמו מנחם מלך ישראל.
אחרי שהשתלט על סוריה וארץ ישראל פנה תגלת-פלאסר נגד ממלכת אוררטו ממזרח. הוא הצר על בירתה תושפע אך לא הצליח לכבוש אותה. לבסוף כבש גם את בבל, בעזרת שתי קבוצות ארמיות שאספקו את הצבא, ופעל גם כמלך בבבל.
בתנ"ך הוא מופיע בשם "פּוּל". הכינוי הזה נמצא בשימוש כשהפך גם למלך בבל סביב 729 לפנה"ס.
אחרי הכיבושים הוא ארגן את האדמות הנכבשות כמחוזות אשוריים. הוצבו שם נציבים, והאדמות הפכו לחלק מהמינהל האשורי. הוא פיתח מערכת דואר שהסתמכה על רוכבי סוסים. סביבו נבנה פקידות גדולה שטיפלה במידע ובמודיעין; יש עדויות על רשת מודיעין שפעלה גם מול אוררטו.
תגלת-פלאסר שיכלל שיטה של הגליה דו-סטרית, העברת אוכלוסיות ממקום למקום כאמצעי לשליטה. חלק מהאדמות הפכו לממלכות גרורות, כלומר מדינות קטנות ששמרו על שליטים מקומיים, אך נשארו תלויות באשור מבחינה פוליטית וכלכלית. אם מדינה גרורה לא עמדה בתנאים, אשור יכלה לבטל את מעמדה ולספח אותה כמחוז ישיר.
תגלת-פלאסר השלישי היה מלך אשור בין 745 ל-727 לפנה"ס. אשור היא אימפריה עתיקה.
כנראה לא נולד למשפחה מלכותית. הוא היה קצין בצבא ומושל כלח. יש עליו כתובות שמציגות אותו כבנו של אדד-ניררי.
בשנת 746 לפרטת היה מרד בכלח. תגלת-פלאסר תפס את השלטון אחרי המרד. הוא שינה את צורת המלחמה והממשל באשור.
הוא רצה לכבוש את בבל. גם רסן את הכשדים. ב-740 כבש ארפד. ב-738 כבש כלנה. בכך שלט בצפון סוריה.
בין 738, 734 כבש ערים בפלשת וכבש גם חלקים מארץ ישראל. מנחם, מלך ישראל, שילם מס לאשור. הוא נלחם גם באוררטו ונצור על בירתה תושפע, אך לא כבש אותה. לאחר מכן כבש בבל ועזר לו שאנשי ארם סיפקו אספקה לצבאו.
בתורה קוראים לו "פּוּל". הכינוי הזה הופיע כשנהיה גם מלך בבבל ב-729 לפנה"ס.
הוא ארגן את האדמות הנכבשות כמחוזות. שם שלטו נציבים. הוא הקים דואר על ידי רכבי סוסים. הוא בנה משרד של פקידים שאספו מידע. הוא השתמש בהגליה, העברת אנשים בכוח למקום אחר. חלק מהארצות נשארו כמדינות קטנות שתלויות באשור. אם הן לא קיבלו את חוקי אשור, אשור יכלה לשלול את האוטונומיה שלהן.
תגובות גולשים