תודעתו של זנו (La coscienza di Zeno) הוא רומן מאת איטלו זבבו, משנת 1923.
זנו קוזיני מחליט להפסיק לעשן ונרשם לטיפול פסיכואנליטי. טיפול פסיכואנליטי מסביר מחשבות ורגשות לא מודעים. לפי עצת המטפל הוא כותב את זיכרונותיו: מותו הכואב של אביו לאחר שטעה בפרשנות תנועת יד של בנו; הקנאה בחברו גווידו; נישואיו לאחת האחיות מאלפנטי, שאותה אהב פחות; התאבדותו של גווידו; ויחסיו עם קרלה ג'רקו, נערה ענייה שאותו הדבר מהיר להמאיס.
כל האירועים מגלים אישיות חלשה שמתקשה לפעול ולהתחייב. דמות זו מסמלת את מחלת ההימנעות של האדם המודרני. שורות הסיום מכילות נבואה על ‘‘אסון’’ שיכול להשמיד את שורשי המחלה ואולי להביא ישועה. הספר ראה אור בעברית בהוצאת כרמל ב-1988.
תודעתו של זנו הוא רומן של איטלו זבבו משנת 1923.
זנו קוזיני רוצה להפסיק לעשן. הוא הולך לטיפול פסיכואנליטי. טיפול כזה עוזר לבדוק מחשבות ורגשות שקטנים ולא ברורים.
הוא כותב על רגעים חשובים בחייו: מות אביו אחרי טעות, הקנאה בחברו גווידו, הנישואים לאחת האחיות מאלפנטי, ויחס קצר לקרלה ג'רקו, נערה ענייה.
בסיפור נראה אדם שנוטה להתחמק מאחריות. בסוף יש נבואה על אסון גדול, שאולי גם יביא שינוי חיובי. הספר יצא בעברית בהוצאת כרמל ב-1988.
תגובות גולשים