תוכנית החלל סוֹיוּז (ברוסית: Союз, "ברית") של ברית המועצות החלה בשנות ה-60. בתחילה היא כוונה גם לנחיתה על הירח, כחלק מתוכנית N-1. יעד הירח הוזנח כשהבעיות הטכניות איפשרו לארצות הברית להנחית אדם ראשונה. הסוּיוּז שרד כי הותאם לפרויקטים אזרחיים וצבאיים, וברובה תמך בעבודת תחנות חלל.
משגר סויוז הוא טיל שיגור, כלומר רקטה שמעלה חלליות ולוויינים לחלל. את המשגר תכננה לשכת קורולוב בסמרה. המשגר שיגר את החלליות המאוישות מסדרת סויוז ואת החלליות הבלתי־מאוישות מסדרת פרוגרס (ספינת מטען). רוב השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור ובפלסצק. משנת 2008 הוחלו גם שיגורים מגיאנה הצרפתית.
המשגר הוצג ב-1966 כממשיך לפיתוח הווסטוק, שנבע מהטיל הבליסטי R-7. המודל המקורי היה תלת־שלבי. דגם ה"מולניה" הוסיף שלב רביעי להגברת הגעה למסלולים גבוהים.
חללית סויוז המאוישת עברה כמה דורות עיצוב.
דור ראשון (סויוז 1, 11, 1967, 1971): נשאה עד שלושה קוסמונאוטים ללא חליפות חלל. היה לה פאנלים סולריים קמורים ומערכת עגינה אוטומטית בשם "איגלה" (מערכת עגינה שעובדת אוטומטית וזקוקה לרדאר). בחלק מהדגמים לא היה מעבר פנימי, ולכן חילופי צוות דרשו הליכת חלל.
דור שני (סויוז 12, 40, 1973, 1981): צוות של שני אנשים שנשאו חליפות לחללית כולה. המערכת האוטומטית נותרה, והפאנלים הוחלפו בסוללות.
דור שלישי (סויוז-T, 1976, 1986) ודור רביעי (סויוז-TM, מ-1986): הדור הרביעי שימש להעברת צוותים לתחנת החלל מיר וצויד במערכת עגינה משופרת בשם "קורס" (מערכת עגינה משודרגת).
הדור הנוכחי הוא סויוז-TMA. הוא מותאם לאנשים גבוהים יותר ויש לו מושבים מתכווננים. זו החללית המאוישת שברוסיה משתמשים בה כיום.
התכנון הבסיסי של הסויוז שימש לפרויקטים רבים, כולל חלקים סודיים. רעיון העבודה הראשוני היה להגיע לירח על ידי הרכבה בחלל של חלקים שהועלו מראש. קורולוב תכנן את זה, אך לא ראה את המראת הסויוז בחייו. פיתוחים כמו זונד ופרוגרס השתמשו במערכות העגינה והניווט של הסויוז, אך לא בתא הנחיתה שלו.
היו רבות משימות בלתי מאוישות לפרויקטים שונים. ברשימות מופיעים מספרי משימות ותאריכים.
היו גם משימות מאוישות רבות. בטבלאות מופיעים קבוצות משימות לפי טווחים מספריים עד המשימות 101, 104.
סויוז (שמשמעותו "ברית") התחילה בשנות ה-60. בתחילה רצו להגיע אל הירח. הרעיון עלה והיה קשה, והאמריקאים הגיעו ראשונים. לכן הסויוז שינה מטרה.
משגר זה הוא רקטה. הוא שיגר חלליות ולוויינים. המשגר תכננו בלשכת קורולוב. שיגרו אותו מבייקונור ומהפלסצק. מאז 2008 גם מגיאנה הצרפתית.
יש כמה דורות של החללית. הדור הראשון (1967, 1971) נשא עד שלושה אנשים. אז לא תמיד היו חליפות חלל. חלק מהדגמים דרשו הליכת חלל להחלפת צוות.
דור שני (1973, 1981) נשא שני אנשים עם חליפות. הדורות הבאים שיפרו את העגינה והניווט.
הדור הנוכחי נקרא סויוז-TMA. הוא מתאים גם לאנשים גבוהים. היום משתמשים בו להעברת צוותים לתחנת החלל הבינלאומית.
עיצבו גם דגמים נוספים על בסיס סויוז. דגמים אלה העבירו מטען ונתנו שירות לתחנות חלל.
היו משימות ללא אנשי צוות, שהעבירו מדעים ומטען.
גם אנשים טסו במספר גדול של משימות. בטבלאות מופיעים המספרים עד 104.
תגובות גולשים