תוכנית קונסטליישן (Constellation) הייתה יוזמה של נאס"א לחקר החלל המאושר. המטרה המרכזית הייתה להנחית אסטרונאוטים על הירח, להקים שם בסיס קבע, ובהמשך להכין משימות מאוישטות לכוכב מאדים. התוכנית הושקה בנאום נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש ב־2004, אך היא בוטלה במסגרת תקציב נאס"א שפורסם ב־1 בפברואר 2010, ולאחר דיונים ובדיקות נוספות הוחלט לבטל אותה על ידי ממשל אובמה.
הרעיון לייצר תחליף לתוכנית המעבורות עלה בחלקו אחרי אסון מעבורת החלל קולומביה. קונסטליישן הוצגה כחזון חדש שיכלול כלי שיגור וחלליות מודרניות, אך כבר בשנים 2009, 2010 עלו שאלות תקציב ולוחות זמנים. ועדה פסקה שבלוחות הזמנים והתקציב הקיימים לא ניתן לעמוד ביעדים, והוויכוח הציבורי והפוליטי הוביל בסופו של דבר לביטול.
אוריון (Crew Exploration Vehicle, CEV) הייתה חללית רב־מטרתית שתשמש להובלת צוותים. היא תוכננה למשימות שונות: החלפת צוותים ותחזוקה של תחנת החלל הבינלאומית (תחנה זו היא תחנה שנמצאת במסלול סביב כדור הארץ), משימות מאוישות לירח ובשלבים עתידיים גם למאדים ואסטרואידים. אוריון מבוססת על רעיונות טכנולוגיים מהמעבורות ומהחלליות אפולו, אך מעוצבת כחללית מודרנית ומתאימה לטיסות רב־פעמיות.
נאס"א תכננה שלושה דגמים של אוריון: דגם למשימות תחנת החלל ודגמים שמותאמים למשימות עמוקות יותר כמו הירח ומאדים.
אלטאיר (Altair), נחתת הירח, נועדה להוריד את צוות האסטרונאוטים אל פני הירח ולהחזירם לאוריון שבמעגל סביבה. היא הזכירה במבנה את נחיתות אפולו, אך הייתה גדולה ומתקדמת יותר.
אלטאיר תכלול תא צוות ושלב נחיתה. היא תוכננה להכיל עד ארבעה אסטרונאוטים, יותר מאשר בנחיתות אפולו. במצבים רגילים כל הצוות היה יורד אל פני השטח, בזמן שאוריון נשארת במסלול חנייה סביב הירח. בחללית תוכננו מערכת בקרה מתקדמת, תא נוחות בסיסי, מטבחון ושירותים.
החללית כללה גם מנעול אוויר (Air lock), פתח שמאפשר מעבר בין החללית לסביבה ללא חשיפה ארוכה לאבק או לאוויר החיצוני. מנעול האוויר מפחית את כניסת אבק הירח המסוכן ומקל על חזרת האסטרונאוטים במקרה של תקלה בחליפה.
אלטאיר תוכננה להשתמש בדלק קריוגני, דלק מאוד קר כמו מימן נוזלי וחמצן נוזלי, ולספק את רוב היכולת לנחות ולהמריא מהירח. המנועים שתוכננו לכלול סוגים שכבר שימשו בשיגורים אחרים (כמו מנועי RL-10). בעבר נבחנה גם האפשרות לשימוש במנועי מתאן, כי מתאן ניתן לייצור בעתיד ממאדים, אך הטכנולוגיה לא הייתה בשלה אז.
אלטאיר נועדה בעיקר לנחיתה חזרת צוות, אך גם לשאת מטען בלתי־מאויש ולהסיע אספקה לבסיס קבע ירחי.
קונסטליישן תכננה שתי מערכות שיגור ראשיות. ארס 1 (Aries 1) היה מיועד לשיגור אוריון עם הצוות למסלולים נמוכים סביב כדור הארץ (LEO, Low Earth Orbit). ארס 5 (Aries 5) תוכנן לשאת מטען כבד, כולל את אלטאיר ושלב העזיבה של כדור הארץ, ולפרוק אותם למסלול נמוך לפני חיבורם לאוריון. גישת הפיצול, שיגור הצוות בנפרד מהמטען, נועדה לייעל ולמקסם את כמות המטען שניתן להביא לירח.
שלב העזיבה (Earth Departure Stage) היה השלב המנועי שישגר את האמרח למסלול לירח לאחר ההתחברות של אוריון ואלטאיר.
פיתוח נוסף היה רכב חשמלי ירחי (LER, Lunar Electric Rover). ה־LER היה מיועד להובלת שני אסטרונאוטים בפעילות מחוץ לבסיס. בעת חירום הוא יכול היה להכיל עד ארבעה. הרכב תכנן שימוש בשילדה ותא נסיעה, וגלגלים שיכולים להסתובב ב־360 מעלות, מה שהופך אותו גמיש בתוואי השטח הקשוח של הירח.
תוכנית קונסטליישן תכננה משימות שונות: לשירות תחנת החלל הבינלאומית (עם שישה אסטרונאוטים באוריון), משימות מאוישות לירח, משימות לאסטרואידים וגם תכנון ראשוני למאדים. בתרחיש לירח המטען (ארס 5) ישוגר ראשון, ולאחריו ארס 1 עם אוריון. לאחר חיבור בחלל, שלב העזיבה יהפוך את המסלול לירח.
למשימות מאוישות למאדים נדרשו טכנולוגיות נוספות ומתודולוגיות שנבדקו על תחנת החלל ובבסיס הירחי המתוכנן. רעיונות כללו שליחת רכבי חזרה בלתי־מאוישיים למאדים לייצר דלק מקומי למתדלקי החזרה. משימות למאדים נועדו להתבצע לא לפני שנות ה־30 של המאה ה־21.
בשנים האחרונות של הפרויקט עלו בעיות תקציב ולוח זמנים. חלק מהמומחים והממשל טענו שיש לשנות או לבטל את התוכנית. בהצעת תקציב של 2011 הוכרזה סגירת הפרויקט, ביטול פיתוח ארס 1 ו־5 והפסקת פיתוח האוריון CEV. הממשל הציע למקד פיתוח בארס 5 בלבד ולפתח חללית חדשה, Orion MPCV, ומיישומי שיגור פרטיים לשינוע צוותים לתחנת החלל הבינלאומית.
תוכנית קונסטליישן הייתה תכנית של נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית). המטרה הייתה לשלוח אנשים לירח ולבנות שם בסיס. אחרי זה רצו גם להגיע למאדים.
התוכנית הוצעה ב־2004 על ידי הנשיא ג'ורג' בוש. אחר כך היו בעיות של כסף ולוח זמנים. ההחלטה לבטל את התוכנית פורסמה בתקציב.
אוריון היתה חללית שתוכל לשאת אסטרונאוטים (אנשים בחלל). היא אמורה הייתה לטוס לתחנת החלל, לירח ואולי לעתיד גם למאדים.
אלטאיר היתה נחתת ירח. היא הייתה מכילה עד ארבעה אסטרונאוטים ויורדת אל פני הירח. אחר כך היא ממריאה חזרה לאוריון.
באלטאיר תכננו מנעל אוויר (Air lock). זה פתח שמאפשר להיכנס ולצאת מהחללית בלי להביא אבק פנימה. זה גם עוזר אם מישהו צריך לחזור מהר לחללית.
למדו גם לבנות רכב חשמלי ירחי (LER). זה רכב קטן לשני אסטרונאוטים. יש לו גלגלים מיוחדים והוא יכול לעבור במקום קשה.
התוכנית תכננה שני טילים: ארס 1 לשאת את האנשים, וארס 5 לשאת את המטען הכבד. הרעיון היה לשלוח את המטען לפני האנשים, ואז האוריון תתחבר לכלי הנחיתה בחלל.
בסופו של דבר ביטלו את התוכנית בגלל שהייתה יקרה מדי וקשה לממש. במקום זה פיתחו רעיונות חדשים, כולל חללית שונה ושימוש בחברות פרטיות לטיסות לחלל.
תגובות גולשים