תומאס יאנג

תומאס יאנג (13 ביוני 1773 - 10 במאי 1829) היה מדען אנגלי ואיש אשכולות. רבים כינו אותו "האדם האחרון שידע הכול" בזכות הידע הרחב שלו במגוון תחומים.

יאנג נולד במילברטון, סומרסט, כצעיר מבין עשרה ילדים. כבר בגיל 14 דיבר לפחות חמש שפות, ולאחר מכן למד שפות נוספות כגון עברית, יוונית ולטינית. ב-1792 התחיל ללמוד רפואה בלונדון. לאחר מכן עבר לאדינבורו ולגטינגן, וקיבל דוקטור לרפואה ב-1796. ב-1797 הצטרף ל-Emmanuel College בקיימברידג'.

בשנים הבאות ביסס את מעמדו כרופא בלונדון. ב-1801 מונה למרצה במכון המלכותי (Royal Institution) והורה שם 91 הרצאות. הרצאות אלו פורסמו ב-1807 בשם Course of Lectures on Natural Philosophy. ב-1802 מונה למזכיר לענייני חוץ של ה-Royal Society. ב-1803 פרש מהמכון המלכותי כדי למקד עצמו בעבודה הרפואית. החל מ-1811 עבד כרופא בבית חולים סיינט ג'ורג', וב-1814 היה חבר בוועדה שחקרה את סכנת השימוש בגז בישול בלונדון. בשנותיו האחרונות שימש כיועץ בחברת ביטוח חיים וכתב על נושאי אקטואריה. ב-1827 נבחר לחבר זר באקדמיה הצרפתית למדעים.

יאנג בלט במיוחד באופטיקה. הוא תמך בתאוריה שהאור מתנהג כמו גל, ולא רק כמו חלקיקים. ניסוי שני הסדקים שלו מ-1801 הראה תופעת התאבכות (Interference), שהדגישה את האופי הגלי של האור. מאוחר יותר התפתחה נקודה שלפיה לאור טבע דואלי.

בנוסף המציא והגדיר את מודול יאנג, מדד בתורת האלסטיות שמודד את קשיחות החומר. יאנג נחשב גם לאבי האופטיקה הפיזיולוגית. ב-1793 הסביר שהעין משנה את קימור העדשה כדי למקד מרחקים שונים (תהליך שנקרא התאמה). ב-1801 תיאר את האסטיגמטיזם, בעיה בראייה שנובעת מצורה לא סדירה של הקרנית או העדשה. הוא גם הציע תיאוריה של ראיית צבעים על בסיס שלושה סוגי תאים בעין, המקבילים לשלושת צבעי היסוד.

מעבר לפיזיקה ולרפואה, יאנג תרם גם לבלשנות. הוא פיענח חלק מההירוגליפים המצריים בעזרת אבן רוזטה, והראה שחלק גדול מהסימנים מייצגים הברות (סילבאות) ולא מושגים בלבד. ב-1813 טבע את המונח לשפות הודו-אירופיות. כמו כן השפיע על רעיונות בהרמוניה מוזיקלית ופרסם מאמרים רפואיים רבים.

תומאס יאנג (1773, 1829) היה מדען אנגלי עם ידע רחב בתחומים רבים.

הוא נולד במילברטון שבאנגליה והיה בן צעיר במשפחה גדולה. בגיל צעיר כבר ידע כמה שפות, כמו עברית ויוונית. ב-1792 התחיל ללמוד רפואה. ב-1796 הפך לרופא. ב-1797 הצטרף ל-Emmanuel College בקיימברידג'.

מ-1799 עבד כרופא בלונדון. ב-1801 היה מרצה במכון המלכותי והוציא הרצאות בהן דיבר על מדע. משנת 1811 עבד בבית חולים סיינט ג'ורג'. ב-1814 עבד בוועדה שבדקה את בטיחות הגז לבישול. בשנותיו האחרונות עבד גם בחברת ביטוח, וב-1827 נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית.

יאנג עשה ניסויים חשובים על אור. ב-1801 הוא ערך ניסוי שני הסדקים. הניסוי הראה שהאור מתנהג כמו גל. גל הוא תנועה שחוזרת על עצמה.

הוא גם חקר את העין. ב-1793 הסביר שהעדשה משנה צורה כדי להתמקד. ב-1801 תיאר אסטיגמטיזם. אסטיגמטיזם זה ראייה מטושטשת בגלל צורה לא רגילה של העין. יאנג הציע שהעין רואה צבעים בעזרת שלושה סוגי תאים, שחשובים לצבע.

יאנג גם סייע לפענח כתב מצרי עתיק, הקרוי הירוגליפים. הוא השתמש באבן רוזטה ועזר להבין שסימנים רבים מייצגים הברות. ב-1813 טבע את השם "שפות הודו-אירופיות" לקבוצה של שפות.