תזמורת בולטימור היא תזמורת אמריקאית שמקום מושבה בבולטימור, מרילנד.
התזמורת נוסדה ב-1916 והחלה כמוסד עירוני. ב-1942 הפכה לתזמורת פרטית.
משכנה הראשי הוא אולם הקונצרטים ג'וזף מאיירהוף. לבית המשני קוראים מרכז המוזיקה בסטראתמור, במחוז מונטגומרי, כ-50 מייל מבולטימור. האולם בסטראתמור נבנה בעזרת המדינה ובוועד הנאמנים כדי לקרב קהלים בפרברי וושינגטון.
המנהל המוזיקלי (המנצח הראשי) של התזמורת שינה את אופיה עם השנים. בין המנהלים הבולטים היו סרג'יו קומיסיונה (1966, 1985) ודייוויד זינמן (1985, 1998). יורי טמירקאנוב שימש כמנהל מאז 1998 עד אמצע 2006.
ג'ון גידוויץ כיהן כמנהל המבצעים (המנצח שמוביל את ההופעות) בין 1984 ל-2003. הוא הוביל את ההפיכה מתזמורת מחוזית לתזמורת בעלת שם בינלאומי. למרות קשיי עבודה בסוף שנות ה-80, התזמורת הייתה בין הראשונות מארצות הברית שיצאו לסיור מעבר למסך הברזל. היא זכתה לתשואות על רפרטואר פופולרי, כולל אנקור מפורסם של "טוויסט וצעקה".
בשנת 2005 מונו מרין אלסופ כמחליפתו של טמירקאנוב. אלסופ הייתה האישה הראשונה שנבחרה לנהל תזמורת אמריקאית גדולה. היא נכנסה לתפקיד בסתיו 2007. המינוי עורר מחלוקת בין הנהלה לנגנים לגבי תהליך המינוי.
תזמורת בולטימור היא תזמורת גדולה מבולטימור שבמרילנד.
היא נוסדה ב-1916. בתחילה היא הייתה מוסד של העיר. ב-1942 היא הפכה לפרטית.
האולם העיקרי שלה נקרא ג'וזף מאיירהוף. יש לה גם בית שני בשם סטראתמור, כ-50 מייל משם.
מנהל מוזיקלי הוא מי שמוליך את הנגנים וקובע איך לנגן. מנהיג חשוב היה ג'ון גידוויץ (1984, 2003). הוא עזר להפוך את התזמורת למפורסמת. היא הייתה מהראשונות בארצות הברית שטסו להופיע מעבר למסך הברזל. הנגנים זכו לתשואות על אנקור פופולרי בשם "טוויסט וצעקה".
בשנת 2005 נבחרה מרין אלסופ. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה להוביל תזמורת אמריקאית גדולה. היא התחילה בתפקיד בסתיו 2007. המינוי גרם לוויכוח בין הנהלת התזמורת לנגנים.